|
|
עמוד:12
מ ב ו א 12 מתי ולשם מה נערכה המשנה ? 1 למונח ; חלקם מיוחס לדור יבנה, חמישה מדור אושא ושניים מדורו של רבי . להלן נראה שדור יבנה הצטיין במגמה של פסיקת מחלוקות, אך המצב השתנה לאחר דור יבנה . מסכת עדיות, המשקפת אף היא את דור יבנה, כוללת סדרה של פסקים ; מסתבר שבדור יבנה הייתה התופעה של הכרעה ופסיקה מקובלת למדי . לעומת זאת מאוחר יותר, בדור אושא, הפכה הפסיקה לתופעה נדירה יותר . בדורו של רבי, ומאוחר יותר בימי רבי יהודה נשיאה, הכרעות נזכרות לא כפסיקה במחלוקת אלא רק בהקשר שלתקנות מיוחדות בעלות אופי ציבורי, כמו דין סיקריקון ( משנה, גיטין פ"ה מ"ו ; תוספתא, שם פ"ה מ"א ) , היתר אזורים ממצוות התלויות בארץ ( תוספתא, אהלות פי"ח הט"ו, ואולי גם פי"ח הי"ז ) , היתר שמן של גויים ( תוספתא, עבודה זרה פ"ד הי"א ) והגבלות על ייבום בניגוד למשתמע מדין תורה ובניגוד לנוהג שהיה מקובל עד אז ( ירושלמי, יבמות פ"א ה"א, ב ע"ג ) . רק מחלוקת רגילה אחת הוכרעה בדור רבי, או מעט מאוחר יותר ( תוספתא, מקוואות פ"ז [ ח ] ה"י ) . מסך כל ההכרעות נראה שהיקפה של תופעת הפסיקה היה קטן למדי, וכנראה 2 גם בדור יבנה, שהוכרעו בו מחלוקות רבות יחסית, לא היה זה מעשה שבכל יום . הוכרעו בעיקר מחלוקות קדומות, אלו שבין בית שמאי ובית הלל, לעומת זאת ההכרעות במחלוקות בין חכמי הדור היו נדירות יותר . זאת ועוד, אפשר שתנאים מייחסים לקדמונים יכולת הכרעה כחלק מתיאור האתוס של המחלוקת, אתוס שראשיתו מחלוקת של אבות עולם, ובסופו הכרעה שהתקבלה על דעת הכול . אין ספק שתופעת המחלוקת היא היסטורית, אך תהליך ההכרעה היה בדרך כלל איטי הרבה יותר ; ספק אם הסתיים בתקופת התנאים, ומי שהכריע היה למעשה "שר ההיסטוריה" ולא מעמד שבו "נמנו וגמרו" . איננו מפקפקים במסורות שמסופר בהן על עמידה למניין והכרעה, אלא שמספר המסורות מסוג זה הוא קטן ביותר . אין זה מקרה שלדורות ראשונים מייחסים את מרבית ההכרעות . השאלה העיקרית היא מה הייתה משמעותה של הפסיקה או של העמידה למניין ; עד כמה הייתה ההכרעה מקובלת וסיימה את המחלוקת ? כיצד קיבל ונהג המיעוט ? המקורות המתארים את ההכרעה כבית הלל מוסיפים : "לעולם הלכה כדברי בית הלל, הרוצה להחמיר על עצמו לנהוג כדברי בית שמיי וכדברי בית הלל על זה נאמר הכסיל בחשך ילך, התופס קולי בית שמיי וקולי בית הלל רשע, אלא אם כדברי בית שמיי כקוליהון וכחומריהון, אם כדברי בית הלל 1 בנוסף לכך מוזכר מניין תמוה וחשוד באסתר רבה, ו א . 2 רוב המקרים שהכרעה מדור יבנה נזכרת בהם עוסקים בדיני טהרה ( כשני שליש ) , והכרעות מדורות אושא ורבי היו הכרעות חשובות, עקרוניות ומהפכניות בשלל נושאים .
|
המכללה האקדמית הרצוג
|