|
|
עמוד:11
מ ב ו א פרקי מבוא לפירוש המשנה 11 1 ליה : וכי רבי לא שנאה, רבי חייא מנין לו ? " ( בבלי, יבמות מב ע"ב – מג ע"א ) , ובירושלמי בקיצור : "כל מקום ששנה רבי מחלוקת וחזר ושנה סתם, הלכה 2 כסתם" ( אך בהמשך הכלל מצומצם למקרים מיוחדים ) . משפט אחר המצוטט בבבלי יותר מעשרים פעמים, ובירושלמי רק פעם אחת, מיוחס לרבי יוחנן : "הלכה כסתם משנה" . התלמודים ראו אפוא בסתימת המשנה ( היעדר מחלוקת ) ראיה לכך שזו הלכה, ויתר על כן שעורך המשנה בחר בדרך 3 גם זו לציין את פסיקת ההלכה . ביטוי אחר הוא "יחיד ורבים הלכה כרבים" . ביטוי זה מופיע בבבלי פעמים רבות ( קרוב לעשרים פעמים ) . לעיתים באמת מדובר במחלוקת נעלמת וייתכן שבאמת מופיעים בה "רבים", אך לפחות בחלק מהפעמים ה"רבים" הם תנא קמא . תנא קמא הוא בעצם חכם אחד, עורך אותה משנה, אך לדעת הבבלי הצגתו כתנא סתמי מלמדת על פסיקת ההלכה . אם כן לדעת התלמודים, ובעיקר לדעת התלמוד הבבלי, סדר המשנה מבטא את פסיקת ההלכה . מאידך גיסא, בבבלי מופיעה גם דעה ש"אין סדר למשנה" ( בבא קמא קב ע"א ; עבודה זרה ז ע"א ) , כלומר גם פרשנות זו שנויה במחלוקת . על כל פנים, בתלמודים ( בעיקר בבבלי ) פסיקת ה"הלכה" תופסת מקום מרכזי . עדיין אין 4 יש לומר שמבחינת בכך כדי להוכיח שהמשנה נערכה במגמה לפסיקת הלכה . אופייה המשנה אינה נראית כספר פסקים, כפי שטענו ( ריבוי מחלוקות ללא הכרעה, וסתירות ) . במסורת נעשה שימוש בביטויים קבועים להכרעת מחלוקות : "נמנו", "גמרו" או "נמנו וגמרו" . ייתכן שהביטוי "באמת" או "באמת אמרו" אף הוא מונח להכרעת 5 ברם, המונח איננו מופיע בהקשר של מחלוקות או כסיכום להן, ולכן בית דין . אין הוא שייך לענייננו . המונח "נמנו" מופיע כ- 18 פעמים במשנה ובתוספתא, מתוכן 12 פעמים מדור יבנה ורק אחת מדור אושא, ארבע מדורו של רבי ואחת מאוחרת יותר . התלמודים, ובעיקר התלמוד הירושלמי, מוסיפים כמה אזכורים 1 ראו עוד בבלי, יבמות קא ע"ב ; בבא קמא קב ע"א ; בבא בתרא קכב ע"ב ; שבועות כב ע"א ; עבודה זרה ז ע"ב ; נדה יא ע"ב . 2 ירושלמי, פסחים פ"ג ה"ג, ל ע"ב ; תענית פ"ב הי"ג, סו ע"א ; מגילה פ"א ה"ד, ע ע"ד ; יבמות פ"ד הי"א, ו ע"ב ; סוטה פ"ו ה"א, כ ע"ד . 3 בבבלי, מועד קטן כ ע"ב, ניסוח מצומצם יותר של הכלל . 4 ראו הלבני, כללי הפסיקה . במחקר קיימות גם דעות שכל אלו הם כללים מאוחרים, וספק אם הם אמוראיים או שנוספו בתקופת הסבוראים בלבד . 5 ביטוי זה מופיע פעמים מספר במשנה ובתוספתא כקביעה שאין עליה עוררין ובלי שנמצא מי שמערער עליה, הווה אומר שלא הייתה זו הכרעה במחלוקת אלא קביעה מוסכמת . בירושלמי פירשו : "אמר רבי לעזר, כל מקום ששנו באמת, הלכה למשה מסיני" ( כלאים פ"ב ה"ב, כז ע"ד ; שבת פ"י ה"ד, יב ע"ג ועוד ) . "הלכה למשה מסיני" איננו אלא ביטוי להלכה פסוקה, מקובלת ו"אמיתית", ראו ספראי, הלכה למשה מסיני . בבבלי נקבע : "תנא, כל 'באמת' – הלכה היא" ( שבת צב ע"ב ) , וראו על כך בפירושנו לשבת פ"א מ"ג .
|
המכללה האקדמית הרצוג
|