|
|
עמוד:7
מ ב ו א פרקי מבוא לפירוש המשנה 7 והאם היה מקובל לקרוא קריאת שמע בבית הכנסת או בביתו של היחיד . כידוע, בית שמאי דרשו שכל אדם יקרא את "שמע" בערבית בלכתו לישון ובבוקר בקומו משנתו, ואם כן הוא קריאת שמע היא תפילת יחיד, ואין מקומה בבית הכנסת . מנהגנו, לומר קריאת שמע כחלק מהתפילה הציבורית בבית הכנסת, הוא מהלכת בית הלל . הפירוש המוצע אמור היה לברר ממתי התקבלה ההלכה של בית הלל, וכיצד נהגו לפני שנקבעה ההלכה ; כיצד השפיעה הלכה זו על התפתחות בית הכנסת, שהרי לפי בית שמאי אי אפשר לקרוא שמע בערבית בבית הכנסת, אם כן מה היו תפקידי בית הכנסת ? ואחרון חביב : האם אכן ההלכה משקפת את נוהגי קריאת שמע בערבית ברחבי הציבור היהודי ? בכתיבת המבוא אנו נשענים על פירוש המשנה, על כן די באזכור המשנה ואיננו צריכים לדון בפירושה ובבעיותיה . דבר זה מאפשר לנו להוביל את הקורא למסקנותינו בקצרה, יחסית . מאות שנים לומדים את מקורות חז"ל . במאה השנים האחרונות, מאז ראשיתה של "חכמת ישראל", מקורות אלו מהווים נושא למחקר מדעי של מאות חוקרים ומלומדים . במהלך השנים נבחנו סוגיות חשובות, בחלק מהן התגבשה הסכמה, ובחלק חודדו מחלוקות והוצגו דעות שונות . במסגרת מבוא קצר זה איננו יכולים לפרוס את כל יריעת המחקר ולא לסקור את כל הדעות השונות, וודאי שלא להציג את התפיסה המקובלת עלינו על ראיותיה . במסגרת מבוא זה נסתפק אפוא בהצגת עמדתנו לגבי שאלות המפתח הנוגעות ישירות לפירושנו .
|
המכללה האקדמית הרצוג
|