תוכן העניינים

עמוד:6

מ ב ו א 6 פרקי מבוא לפירוש המשנה והמלומדים של אלבק לבראשית רבה, של מרגליות לויקרא רבה, של תבורי ועצמון לאסתר רבה, של היגר לספרות יראת חטא ודרך ארץ ולחיבורים רבים נוספים . הרעיון לפרש את המשנה פירוש מדעי-היסטורי-חברתי צמח מתוך עשרות שיחות של לימוד במסגרות שונות . חשנו שזהו צורך השעה המתבקש ממצב הלימוד ומהישגיו . אומנם המשנה נלמדת זה דורות רבים, אך כפי שגם נראה להלן היא נתפסה לרוב כחלק מתוך הגמרא, ונלמדה כאילו הייתה השורה הראשונה של כל סוגיה . דורות רבים עסקו בלימוד תורה שבעל פה, ועליהם נוספו ארבעה או חמישה הדורות האחרונים שבהם התגבשה דרך הלימוד של "חכמת ישראל", דרך העיון והמחקר הפילולוגי וההיסטורי, שהציגה כלי עבודה חדשים ושונים . הגיעה העת לנסות לחבר את כל דרכי הלימוד לשיטה אחת שתברור את המתבקש להבנת פשט המשנה . המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל וההתרחשויות בה, אבל עם ישראל נעקר משורשיו והתרחק מנופי ארצו . המשנה הפכה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, אך הרקע הריאלי שהיא משקפת הפך לשולי, בלתי מוכר ומנוכר . הרקע הריאלי של המשנה הוא הגאוגרפיה של הארץ, כלי העבודה, המציאות הפוליטית, הרקע החברתי ותולדות העם . בדורנו זכינו לחזור לארץ ולשוב ולהכירה . המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי התפתח עד למאוד, ובמקביל זכינו לכתבי יד נוספים של המשנה . חשבנו בזמנו שאחת המשימות המוטלות על דורנו על ידי שר התורה שבעל פה היא לכתוב פירוש למשנה אשר יתמקד ברקע ההיסטורי, החברתי והריאלי של המשנה . פירוש מעין זה יבהיר את המקומות הנזכרים במשנה, את המונחים החברתיים ואת המושגים הריאליים והתפיסות שעליהם התבססו חכמים בבואם לחבר את המשנה . את כל אלה יש לברר על בסיס שלל המקורות העומדים לרשותנו – מקורות תלמודיים, מקורות יהודיים מחוץ לבית המדרש, מקורות לא יהודיים וממצא ארכיאולוגי, ובעזרת כלי חקר מתחומי מדעי החברה והרוח . לדוגמה, המשנה הראשונה במסכת ברכות קובעת : "מאימתי קורין את שמע בערבית ? משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן" . הפרשנות המסורתית התמקדה בשאלה ההלכתית , ממתי צריך לקרוא קריאת שמע, שאלה מעשית שכל יהודי מתחבט בה, או שעליו להתחבט בה, ערב ערב . פירוש ארץ ישראל , המוצע כאן, יתמקד בשאלות הרקע הריאלי . מתי אכלו אנשים רגילים את סעודתם, מה היה המיוחד בכוהנים, מה היה מעמדם בחברה ומה היו נוהגי הטהרה והאכילה המיוחדים שלהם . במקביל ניסינו לבדוק את השתלשלות ההלכה : מתי נקבעה קריאת שמע לחובה יום יומית, מה היו סדריה, האם כל הציבור קיים את המצווה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא