|
|
עמוד:14
41ו וץרוו בד גלוי ופומבי בספר שחיבר . יתר על כן : בעל הכוזרי ביקש להוליך את הקורא בשבילי המסע העצמי שלו אל האמת . כך הולך סילמן ומבהיר מתח אחר מתח בספר הכוזרי . היחס לגלות ולארץ ישראל בספר זה נתון במתח מתמיד . הקורא ימצא בו נימוקים לאישור הגלות ולעידוד לעלייה כאחד . על פי סילמן, בשלב המוקדם אימץ ריה"ל את הגלות וקידש את החיים הרוחניים בה, ואילו בשלב המאוחר צידד בעלייה יזומה לארץ הבחירה . הקורא חווה אפוא את המתחים הפנימיים של ריה"ל עצמו . דוגמה לקריאתו של סילמן בכוזרי היא תורת התארים . סילמן עימת בין שני מקורות בספר הכוזרי : מאמר שני, א - ז, לעומת מאמר רביעי, א - ג . 4 על פי התאוריה שהציג שייך סילמן את הדיון במאמר השני להגות המוקדמת של ריה"ל ואת הדיון במאמר הרביעי להגות המאוחרת שלו . מהלך זה מתבקש מתאוריה ספרותית כזו . לדידו תפיסת האלוהות המוקדמת של ריה"ל מדגישה את התבוניות ואת החוקיות הטבעית הקבועה ומתאמצת לשמר את הטרנסצנדנציה האלוהית, ולעומת זאת תפיסת האלוהות המאוחרת של ריה"ל מדגישה את הרצון האלוהי ואת נוכחותו בהוויה . בהתאם לכך קבע סילמן כי הצגת האלוהות במאמר השני היא אריסטוטלית, על פי קביעת ריה"ל "שהוא עצם השכל" . 5 קריאה כזו מדגישה היגד אחד של ריה"ל בסוגיה . למעשה, הדיון כולו נערך על פי אמות מידה נאופלטוניות ( החלוקה המרובעת של התארים ושלילת תארים ) , שבתור שכאלה אינן הולמות פילוסוף אריסטוטלי מקורי . מכאן ש'אריסטוטליות' בדיונו של סילמן משמעה 'פילוסופיה' או 'שכלתנות' . 4 . ראו למשל : D . Kaufmann, Geschichte der Attributenlehre in der judischen Religionsphilosophi des Mittelalters , Gotha 1877, pp . ff . 165 . f 5 . ספר הכוזרי, מאמר שני, ב ; י' סילמן, בין פילוסוף לנביא – התפתחות הגותו של ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי , רמת גן תשמ"ה, עמ' 113 .
|
|