|
|
עמוד:13
מחורתוההלכהו – ומפנ מנ ל גיהולאסתטיקהו ו 13 חידות וסתירות . 2 שטראוס התמקד בר' יהודה הלוי וברמב"ם . המחקר הוסיף מאז את ר' שלמה אבן גבירול ואת ר' אברהם אבן עזרא והרחיב את התופעה גם למאות השנים שאחרי פעילות הרמב"ם . 3 פרשנותו ( המאוחרת ) של שטראוס הייתה ספרותית-פוליטית . לדבריו, המחברים בימי הביניים הצניעו את דעותיהם האמתיות באמצעות מיתוסים וסתירות, מאחר שחששו לשלומו של ההמון או לשלומם הם . שלמה פינס פיתח את פרשנותו של שטראוס . סילמן הרים תרומה מהותית להבנת הסתירות בספר הכוזרי . את עבודת הדוקטור בהנחייתו של פרופ' פינס הקדיש לניתוח ספר הכוזרי . סילמן לא היסס להציג פירוש בעל יסודות אנתרופולוגיים ופנומנולוגיים לחיבור הימי ביניימי . הוא ביקש לחדור לתודעתו הדתית של ריה"ל, ולשם כך לא נמנע גם ממונח כמו דיאלקטיקה . נשוב לגישה זו בהמשך הדברים . סוגיה מרכזית בדיונים על אודות טיבו של ספר הכוזרי היא יחסו לתבונה ולהתפלספות . חוקרים שונים התמודדו עם דחיית השכלתנות בהגותו של ריה"ל . סילמן לא ביקש לפתור את החיכוך המתמיד שבין התבונה לאמונה הנאיבית, וקבע כי ספר הכוזרי בנוי משתי שכבות : שכבה אחת נכתבה כשהיה ריה"ל 'צעיר', והיא מתאפיינת בהסתמכות מהותית ועקיבה על הפילוסופיה האריסטוטלית ( מאמר ראשון, סח - עט ; מאמר שני, א - ז ; מאמר שלישי ) . השכבה השנייה היא שכבה 'בוגרת' או מוטב 'מאוחרת', והיא מתאפיינת בביקורת על הפילוסופיה האריסטוטלית ובאכזבה מיכולותיה ( שאר חלקי הספר ) . בנוסף לכך ניתן למצוא את חותמם של רעיונות מוקדמים בשכבה המאוחרת של הכוזרי . כך הופך ספר הכוזרי לפסיפס, שאת אבניו הקטנות אוסף החוקר בשקידה ובסבלנות . לפי גישתו של סילמן, ריה"ל לא היסס מלהתעמת עם עצמו ולערוך חשבון נפש 2 . ראו : ל' שטראוס, ירושלים ואתונה , א' לוז ( עורך ) , ירושלים תשס"א . 3 . ראו למשל : ד' שוורץ, סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים , רמת גן תשס"ב .
|
|