|
|
עמוד:12
הקדמה | 12 . יחס זה ( כ " ג , ח ) של ישראל : " לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא " המשתקף בחוק בספר דברים נושא ביטוי מעשי בתיאור המפגש של ישראל עם אדום , כאשר העם מצוי בדרכו לקראת ארץ כנען . בספר בבקשה כא , מסופר שמשה שולח מלאכים לאדום - במדבר כ ', יד : בכך שישראל פונים לאדום ואומרים לעבור בגבולו . הסיפור מתחיל . בהמשך הסיפור , אדום אינו נותן ) פסוק יד ( " כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל " לישראל לעבור בגבולו , אינו נוהג כלפי ישראל מתוך יחסי אחווה , ואדרבה , אדום מגרש את ישראל ומאיים במלחמה . בתיאורו של ה בספר דברים אחוות האחים מודגשת אף יותר . בדברים ב ', סיפור ז ו , ה ' אומר לישראל שעליהם להישמר מלהתגרות באדום , משום - ג שה ' לא ייתן להם את ארצם , מכיוון שנתן אותה לעשו . משתמע מכאן , שאם ישראל יגרמו למלחמה , ה ' לא יסייע בידם לנצח את נו משם , ושוב מתוך אדום . בסיכום הפרשה הזאת , משה מדווח שהם פ דגש על יחסי האחווה : " וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר " . ( דברים ב ', ח ) , בספרות הנבואית בעיקר , אנו ממשיכים לראות לעומת זאת דווקא את היחס התקיף מאוד כלפי אדום , ואף יחס של שנאה . אף רא , דומה שהאינטנסיביות של שישנן נבואות פורענות לגויים במק אדומיות עולה בעצמתה על היחס של המקורות - האמירות האנטי המקראיים לעמים אחרים . גם גילויי השנאה ביחס לאדום עזים במיוחד . תחושות קשות של איבה מנוסחות בחריפות בדבריו של מלאכי : הֲלוֹא אָח עֵשָׂו אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה ' וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ לְיַעֲקֹב נְאֻם ה ' וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב . וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו . ( ג - א ', ב ) מלאכי שְׁמָמָה וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר : תחושת האיבה העזה לאדום לא נשכחה גם לאחר שהעם גלה מארצו שָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ זְכֹר ה ' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּ . ( תהילים קל " ז , ז )
|
|