|
|
עמוד:13
הרב חיים סבתו — סוד החותם | 13 המחשבה : "רבים עברו בוודאי בפארק הזה והשתעשעו בו עם ילדיהם, אבל מי הוא זה אשר שם לב לאנדרטה הזאת ולכתוב תחתיה, וגם מצא לנכון לספר לנו עליה בתחילת שיעור על התוספות בסוגיה קשה בתלמוד ? כמה לב רחב יש לו וכמה הבנה לגבי מהותם של חינוך ושל שיעור בתלמוד ? ! " מספר זה שלפנינו נתחוורה לי תשובה נוספת שלא ידעתיה קודם לכן . הרב דוד זכה ועמד לפני תלמידי חכמים דגולים, מהגדולים שבדור . יש עוד שעמדו לפניהם, אבל כל אחד קולט מהם על פי ערכיו ועל פי נפשו שלו . הוא זיהה אנשי אמת ודבק באורם . הוא עמד לפניהם בענווה, בנפש רחבה ובאוזן מקשיבה, וקלט בחושיו דברים שאחרים אינם נותנים לבם אליהם . לא הלכות בלבד ושאלות חיים שהתקשה בהן שמע מהם . הוא הקשיב לאנושיות שבהם, לאמונה העזה, לטוב לבם ולחכמתם העמוקה . הרבה אפשר ללמוד מהספר שלפנינו על החינוך המצליח למצוא מסילות ללב . לא באופן שמחנכים יחקו את אישיותו, שהרי חיקוי לעולם לא יצלח, אלא שילמדו מדרכיו ומאורחותיו ומן המעשים שבחר לספר, וישכילו את אשר יעשו הם בכיתותיהם . ר' דוד הרגיש את לב תלמידיו ואת העולם שבו הם נמצאים . הוא ידע שלא תמיד זהו העולם שלו, ובכל זאת ידע ליצור אתם קשר פנימי עמוק, קשר של לבבות . רק עתה, כשקראתי בספר זה את תולדות חייו, הבנתי מניין נבע הכוח המיוחד הזה שלו, ומדוע נהג כפי שנהג : מפני שגם חייו שלו היו אחרים ומשתנים, ומפני שעולמו היה שונה כל כך מעולמם של מחנכיו שאותם העריץ . לפיכך יכול היה להבין עומק לבם של מי שדרכם שונה מדרכו וליצור אתם קשר של לבבות . קשר לבבות זה הוא שהביא לכתיבתו של ספר זה, הוא שהביא גם אותי לשרטט הקדמה קצרה זו, והוא שיביא הרבה מתלמידיו-אוהביו לקרוא בספר זה ולדבר בו . הרבה יותר ממה שכתבנו היה ראוי לומר . יקרא חכם ויוסיף לקח .
|
|