|
|
עמוד:12
12 | לנטוע שמים היכולת הזאת איננה נובעת מכישורי הוראה בלבד שנלמדים במכללות, לא מסגולות הנאום והדיבור ואף לא מכישרונות גאוניים . היא נעוצה בסוד אישיותו של המחנך . סוד הטבעת החותם קשה לפענוח כשם שקסם אישיותו של אדם קשה לפענוח . הוא נובע ממכלול תכונות באישיותו של המחנך, מכנותו ומיושרו, אך לא מהם בלבד, אלא גם משאר הרוח, רוח שמרחפת מעבר להגדרת תכונה מסוימת . אנסה לעמוד על סוד החותם לא כדי לשבח אותו, דבר שכמו כל איש אמת, סולד הוא ממנו, אלא כדי ללמוד מדרכיו וללמדן למחנכים צעירים . האם נבע הדבר מחן שהיה נסוך עליו ? האם מהפתיחות המפתיעה שגילה ? האם מיכולת ההקשבה הנדירה שלו ? האם מאהבתו לנו ? האם מבהירות ההוראה של הסוגיה בלימודו ? האם מהחברות הנאמנה ? האם מהיכולת המדהימה שלו להשתנות ולהתחדש ? ואולי מהאמון העמוק שרחשנו לו ? ! כל הדברים הללו היו בו ובמידה גדושה וגם הרבה אנושיות, אבל דומה שהתשובות הללו חלקיות בלבד . חכמים אמרו : "כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים", ועוד אמרו : "דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללבבות" . כלומר : חכמים הבינו שסוד ההשפעה העמוקה נעוץ במשפיע עצמו ובדרך שבה הוא עצמו מתפתח ומשתנה, ולא בדרכים שהוא נוקט בלבד . הרב דוד ירא שמים ובעל לב רחב ואנושי . אין חציצה בין מחשבותיו לדבריו . חוש עדין יש לתלמידים צעירים, שמזהים הם כל זיוף צורם מיד, ומיד הם חשים אם מחנכם מדבר מקירות לבו . אי אפשר היה לחוש אצל הרב דוד שום זיוף, לא בשיעוריו ולא בדרשותיו וגם לא כשנזף בתלמיד . פעם אחת נכנס הרב דוד לשיעור וסיפר סיפור על אנדרטה המוצבת בפארק גדול באמריקה, ובה נראה נער נושא על גבו את חברו כבד המשקל במאמץ עילאי . ניכר היה שהנושא נוטף זיעה ופניו דרוכות, אבל מעיניו קרן אור . תחת האנדרטה נכתב : "הוא לא כבד . הוא אחי" . באותו רגע נכנס הסיפור ללבבי, ושנים רבות ליווה אותי וכמותו
|
|