|
|
עמוד:14
פרק ראשון| 14 יררכיה המוצבת ארצה בבית הדין ימחלוקת . מבנה בתי הדין אפשר ה יע אל בית הדין היחיד המוסמך לקבל הכרעהשבכל עיר וראשה מג שמחייבת את כלל ישראל . בית דין זה ישב בלשכת הגזית ומשם יצאה הוראה לכל ישראל . ת קרס בתקופה היסטוריתוההליך המסודר של הכרעת מחלוק מסוימת . הברייתא קובעת כי הקריסה אירעה בימי תלמידי שמאי והלל, ן הבית השני . לא זו בלבד, אלאכלומר כמה עשרות שנים לפני חורב תלמידי" – הברייתא גם חושפת את הסיבות לקריסה בתקופה זו דווקא . כדי לבאר עד תום את דברי חכמינו "שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן "שמשו כל יםעלינו להבין תחילה מהי ההוראה המדויקת של המיל מפני מה לא . מעבר לכך, עלינו לבאר'משמשים כל הצורך'צרכן" וכיצד האם הדבר נעשה במזיד, או שצוק העתים ומלחמת – רכםושימשו כל צ תאת מוסד הכרעושימוש כראוי, וממילא גם מוטטוהחורבן לא אפשר מחלוקת . בין כה ובין כה אנו עוסקים בהליך היסטורי שבדיעבד . ה ברייתא זו מובאת במסכת סנהדרין כחלק מהדיון בדיני זקן ממרא . דיון זה צים את ההכרה כי מלכתחילה חובה לקיים מוסד הלכתי עליון אחד מע המונע ריבוי מחלוקת בישראל ועשיית התורה כשתי תורות, ולהילחם בכופרים בסמכותו ומורים הלכה בניגוד לעמדת בית הדין . שאלתלא עוסקת בהברייתאפירשו שברם, חלק גדול מהראשונים המחלוקת היווצרותתולדותבתולדות הכרעת המחלוקת בישראל כי אם שמאישל תלמידיהםברייתא זו מלמדת כי מימי,בישראל . לדבריהם שטף מחלוקות בישראל . עד ימיהם כמעט ולא הייתה ווהלל הופיע תקופת מחלוקת, ושמאי והלל עצמם חלקו במספר מועט של נושאים . אפוא לא רק את מערכת היחסים ביניהם, אלא אתמשקפתשמאי והלל , ואת העובדהלשלות המחלוקת בעם ישראל לאורך הדורותהשת מחלוקות מועטות ביותר הופיעו בימים קדומים . ברם, משעה ש רכם גדל מספר המחלוקות בישראל ושתלמידיהם לא שימשו אותם כל צ שימוש כל 'בצורה משמעותית . גם לפי הסבר זה יש לברר מהו אותו ווקא בתקופה זו לא שימשוהיכול למנוע את המחלוקת, ומדוע ד'הצורך רכם . ותלמידים את רבותיהם כל צ בו מתבוננים הראשוניםשאופןנו הוא הנהחשוב ביותר לענייההיבט הברייתא מתארת את לפי פירושם,דרך ברייתא זו על המחלוקת .
|
|