מבוא

עמוד:8

מבוא| 8 מהי העמדה העקרונית ביחס למציאות זו . היא קיימת, מאפיינת את עולמם של לומדי התורה, ומשפיעה יותר מכול על המתודות השונות בלימוד התורה . אין תחום אחד בתורה בו אין מחלוקת, מעיקרי אמונה טניות ביותר . ועד להלכות הפר המדרש העוסק במציאות זו אינו דן רק בשאלה הרוחנית והפילוסופית של המחלוקת, כי אם מכוון בעיקר לשאלה הקיומית . הוא מתאר את המצוקה אותה מביא התלמיד הצעיר לבית המדרש . העושר מבלבל אותו, המחלוקת מטלטלת אותו, וחוסר ההסכמה מביך אותו . להיות אחד מבעלי האסופות ובעל דעה מגובשת, לגבי דידו, קודם שהפך היאך אני לומד תורה – ריבוי הדעות הוא בסיס למצוקה של ממש מעתה ? שאלה זו מקפלת בתוכה היבטים שונים של המצוקה . המצוקה למי להאזין, וכיצד ניתן בכלל להאזין למסורת – היא מצוקה מעשית ה ; באיזה רב לבחור התורה אם דבריה אינם עולים בקנה אחד זה עם ז ובאיזה בית מדרש לקבוע מקום ; כיצד אוכל להתייחס בכובד ראש לדברי חכמים אם הם עצמם אינם מקבלים איש את דברי רעהו ועוד ועוד . מעבר למצוקה המעשית הוא מבקש גם להבין כיצד התפרדה תורת ישראל לפירורים כה רבים, וכיצד התנפצה האמת האלוהית האחת לשבעים וצות . המדרש אמנם מציע לו לא להשיב על אחת מהשאלות בשלבניצ לימודיו ( ועוד נעסוק בזה בהמשך ) , כי אם לקנות לו "לב שומע" ולהתברך מהעושר ומהגיוון העצום שבעולמם של חז"ל . עצה זו מתמודדת אולי עם השלב הראשון של הלימוד, אך אינה מעניקה מענה מסודר ומובנה לכל עולם המחלוקת . ל המצוי בבתי המדרש בהם נוהגים בדרכם של חז"ל וקונים לבכ שומע כנ"ל מכיר את המציאות המסובכת הזו, ואת המצוקה הקיומית הנלווית אליה . משעה שנפקחות העיניים ומתברר שלכל מאמר חז"ל יש גם מאמר הופכי, ולכל שיטה בראשונים מצויה מקבילה החולקת עליה מן ת המדרש השאלה ביחס למחלוקת . הלומד מבין היסוד, מרחפת באוויר בי כי למעשה לא ניתן עוד להשתמש בביטוי 'חז"ל אמרו' כיוון שסביר להניח שהם אמרו גם את ההפך . את המצוקה הזו אנו מוצאים בהיקפים מרובים דווקא במקומות בהם לומדים תלמידים מבוגרים יותר, שאהבת פגישים אותם עם התורה שבהם והחיפוש המתמיד אחר אמתותה מ הופעות שונות ומגוונות של דברי חכמים . אז עולה השאלה במלוא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא