|
|
עמוד:10
מאמרו המפורסם של ר' יונתן עומד לכאורה בסתירה חריפה למשמעות שבע, ובסתירה חריפה - הפסוקים המתארים את עלילת דוד, אוריה ובת הוא גוזרעוד יותר לדברים הקשים שמטיח נתן הנביא בדוד ולעונש ש עליו מפי ה' במידה כנגד מידה . סתירה זו מעמידה בפני העוסקים בפרשה שלוש אפשרויות עקרוניות : דרך אחת היא התעלמות מדברי ר' יונתן בעניין דוד, מכוח הסתמכות , או מכוח הבנה שדברי חז"ל אינם אלא מדרש 7 על הדעה החולקת עליו . 8 כמפרשים למקראמוסרי, או מכוח ערעור על סמכותם של חז"ל שבע - שבתבהלפירושו זה נדחק רבנו תם בפירוש הגמרא בבבא מציעא שם, שמשמע הייתה בתקופת הביניים שלאחר הגט ספק אשת איש . לותו ואת קיומו בכךחדעת רש"י היא שהלוחמים היו נותנים גט, אך מתנים את חמה, או שלא ישובו ממנה בסופה, ואז יהא גט מרגע כתיבתו . ואמנם,שימותו במל ג ע"ב, שגט מהיום ולאחר מיתה, דוגמת התנאי של לוחמי דוד,עדעת ר' יהודה בגיטין שבע אשת איש גמורה ברגע - אינו חל עד סמוך לשעת המיתה, ולפי זה הייתה בת שבע אשת - הייתה בתשדוד בא עליה . הרמב"ן אכן מעלה אפשרות שלדעת ר' יהודה איש, ודברי ר' יונתן שדוד לא חטא באשת איש הם לשיטת רבנן, החולקים על ר' יהודה, וסוברים שהגט חל למפרע משעת נתינתו . אך ייתכן שאף לר' יהודה ניתן שבע הייתה מגורשת מעת נתינת הגט לידה, וכפי שכתבו בעלי - למצוא נוסחה, שבת התוספות שם . נאמר שהאישה באותם ימים מגורשת ואינה,או ר' יוסי ) בסוגיה שםלגבי דעת רבנן ( מגורשת . וביארו התוספות במסכת גיטין שם, שרבנן מסופקים אם הלכה כר' יהודה, שבע - שהגט חל סמוך למיתה, או כר' מאיר, שהגט חל משעה ראשונה . לכן הייתה בת ם . אך רש"יספק אשת איש כשדוד בא עליה, וכמשמעות הגמרא בבבא מציעא ש בגיטין מבאר, שהספק אינו בהלכה, אלא ספק מוחלט . הואיל ובשעה שבא עליה דוד לא היה ברור האם ימות אוריה, וכיוון שההלכה בסוגית 'ברירה' היא שאין ברירה, הרי אף לאחר שמת אוריה אין אומרים שהוברר למפרע היתרה, אלא נותרה בשעת ביאתו של דוד בספק אשת איש . שבע הייתה מגורשת גמורה מעת נתינת הגט, והספק - עת הרי"ף והרמב"ן בתאך לד היה רק כל עוד היה אוריה חי, כיוון שלא היה ידוע אם ימות . אך לאחר שמת, הוברר למפרע שדוד לא עבר כלל על איסור אשת איש . שבע - ק הבא נביא בהערות בהרחבה את הדעות בגמרא הסוברות שבתחללהלן ב . 7 איש . הייתה אשת כדוגמה לאפשרות השלישית נביא את דבריהם של מ' פרי ומ' שטרנברג, 'המלך במבט . 8 ( להלן : פרי ושטרנברג ) : ,265 עמ' ,1968 קיץ 2א,הספרותאירוני',
|
|