|
|
עמוד:11
בין ראליזם לאידאליזם בחקר יחסי ישראל וארצות הברית 11 יותר למניעים האידאליסטיים שהניעו את טרומן לתמוך ברעיון הקמת בית לאומי ליהודים, 8 ובעיקר למניעים דתיים . את ההבדל בין כהן לראדוש אפשר להסביר לא רק בהשקפת העולם שהניעה אותם אלא גם בטון ההיסטוריוגרפי שרווח בזמן כתיבת חיבוריהם . חוקרים של היחסים הבין-לאומיים והיסטוריה דיפלומטית הדגישו בכתיבתם, שנים רבות, את הגישה הראליסטית ככוח המניע ביחסים הבין-לאומיים . מאפיין מובהק זה הבדיל בין היסטוריה דיפלומטית ישנה להיסטוריה דיפלומטית חדשה . מראשית ימי ההיסטוריה הדיפלומטית כתחום ידע מקצועי במאה ה- 16 התמקדו ההיסטוריונים, ואחרי כן חוקרי היחסים הבין-לאומיים, במגעים בין אנשי ממשל ברמות שונות ממדינות שונות, אלה עם אלה . המחקר והדיון התמקדו אז במישור הבין-מדינתי, והמסמכים הדיפלומטיים של כל מדינה היו המקורות שעליהם התבססו חוקרים ללימוד היחסים בין מדינות . עדיין מגמה זו קיימת במחקר, אך באטיות התרחבה משרעת המקורות והעניין של חוקרים שבחנו את היחסים בין מדינות לתחומי עניין שחרגו מהמגעים הדיפלומטיים הדו-צדדיים . חוקרים החלו לבחון את עולמם של מנהיגים, הרקע שלהם, ההשפעות עליהם מצד גורמים שונים בסביבתם הקרובה ובסביבתם הרחוקה ודרך העיצוב של גורמים אלה את הניהול של מנהיגים את מדיניות החוץ של מדינתם . גישה זו הייתה חלק מגישה רחבה יותר כלפי ההיסטוריה הדיפלומטית והיחסים הבין-לאומיים, והיא קיבלה את השם דיפלומטיה היסטורית חדשה . גישה זו נתנה מקום רב יותר גם לגישה החלופית, האידאליסטית, שנעשתה מרכזית יותר ויותר בקרב היסטוריונים של היחסים בין מדינות . גישה זו שיקפה ממשק רחב יותר של השפעות על 9 וכך, הוויכוח בין כהן לראדושים משקף לא רק הבדל בגישות עיצובה של מדיניות חוץ . אלא גם פער היסטוריוגרפי בין-דורי . את השפעת העִתים על הכתיבה ההיסטורית אפשר לראות במחקריו של אברהם בן צבי . כבר צוין כי בן צבי הדגיש במחקריו הרבים על יחסי ישראל – ארצות הברית, שהראשון מהם פורסם ב- ,1993 את הממד הראליסטי בניהולה של מדיניות ארצות הברית כלפי ישראל . ואולם אף שהטון הכללי של ספרו המקיף האחרון של בן צבי בנושא זה, שהתפרסם ב- ,2011 הוא ראליסטי, הוא שם דגש רב יותר על הממד 10 הערכי העומד ביסוד עיצובה של מדיניות החוץ של ארצות הברית . 8 52 - 46 . Radosh and Radosh, A Safe Haven, pp 9 תחום זה, של היסטוריה דיפלומטית חדשה הוא תחום רחב, והשפעתו הולכת וגוברת . נקודת מוצא לעיון בנושא אפשר למצוא כאן : Melvyn Leffler, For the Soul of Mankind , Hill and Wang, New York 2007 ; Thomas G . Otte, ‘The Inner Circle : What is Diplomatic History ? And Why We Should Study It ) ,’ History, 105, 364 ( 2020 ) , pp . 5 - 27 ( . 10 אברהם בן צבי, מטרומן עד אובמה , משכל — ידיעות אחרונות, תל אביב 2011 .
|
|