|
|
עמוד:50
גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 50 וירושלים, והחלטה 194 ביחס לפליטים . כאשר ראשי משלחות המשא ומתן הפלסטיניים ( יאסר עבד רבו ולאחר מכן אבו עלאא' ) הסכימו לקיים מפגשים שתכליתם סיעור מוחות, היה זה בעיקר כדי לברר מה הם מרחבי הגמישות של ישראל ומה הן העמדות הסופיות שלה בכל אחד מהנושאים . ברם, רמיזותיו של הצד הפלסטיני במפגשים אלה לגבי מרחבי גמישות, כמו נכונות עקרונית לגבי גושי התנחלויות, לא שיקפו תזוזה מעקרון הבסיס של הכרה מלאה כתנאי מקדים להסכמה . אף על פי כן, מנהלי המשא ומתן הישראלים טעו להאמין שהשיגו בכך פריצת דרך . מסיבה זו אירעו מספר מקרים שבהם שבו הצדדים לנקודת ההתחלה בשיחות, לאחר שנדמה היה כי הושגה התקדמות . העמדה הפלסטינית העקבית הייתה ונותרה ששום דבר אינו מוסכם כל עוד ישראל אינה מקבלת את הבסיס למשא ומתן, שהוא ההחלטות הלגיטימיות הבין - לאומיות . הנה כי כן, תפקיד הקמ"ן היה, בין היתר, להבחין היכן ישנה התקדמות ולהצביע עליה, ולהזהיר את מנהלי השיחות מאשליה של התקדמות לכאורה, או מפני מהלכים טקטיים שמאחוריהם עומדים, לעיתים, גם שיקולים אישיים, כמו תחרות בין - אישית על הובלת המשא ומתן . בשלבים מתקדמים בשיחות, עלתה חשיבות המודיעין עבור מנהלי המשא ומתן והם הקפידו להציג לקמ"ן את צרכיהם ולשתפו בכל צעד משמעותי שנקטו מול הפלסטינים . לעיתים, נדרש הקמ"ן לשאלות שהפנו אליו מנהלי השיחות, אשר חרגו מתחום הליווי המודיעיני, כאילו היה מומחה לניהול משא ומתן . במקרים אלה, היה על הקמ"ן לדחות את הפנייה אליו ולהבהיר את מעמדו כקצין מודיעין האמון על מתן מידע והערכה . אף שהליווי המודיעיני ההדוק שניתן במהלך המשא ומתן ההיסטורי הראשון על הסדר הקבע עם אש"ף ( 1999 - 2001 ) זכה להערכות ושבחים, בכתב ובעל - פה, מצד ראש - הממשלה ומנהלי המשא ומתן, וכן מצד ראשות אמ"ן ואג"ת – נתגלעה מחלוקת מקצועית חריפה ונוקבת בתוך אמ"ן . המחלוקת נסובה סביב התופעה הפסולה של מתן הערכות סותרות ומנוגדות מטעם חטיבת המחקר . הדבר בא לביטוי בפערים עמוקים שנתגלו בין הערכות המודיעין שהופיעו בפרסומים הכתובים של חטיבת המחקר, שאושרו על ידי ראשות החטיבה טרם הופצו למקבלי ההחלטות, ובין ההערכות שהושמעו ( בעל - פה ) בפורומים של מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והצבאי . כאמור, הערכות המודיעין הכתובות הדגישו בעקביות שערפאת מעוניין למצות את הנתיב המדיני כדי להגיע להסדר קבע של שתי מדינות, על פי עקרונות העמדה המדינית של אש"ף . ההערכות הציגו את מרחבי הגמישות המוגבלים של ערפאת בסוגיות הליבה ( טריטוריה, ירושלים, פליטים וביטחון ) , ובה בעת התריעו על כך שערפאת יפנה לקראת סוף 2000 לנתיב משברי, היינו, הכרזה חד - צדדית על הקמת מדינה וניהול עימות מוגבל ומבוקר , במטרה להפעיל לחץ על ישראל להגמשת עמדותיה . ראשות חטיבת המחקר הציגה בפני מקבלי ההחלטות, בעל - פה, הערכת מודיעין שלפיה ערפאת דחה את הצעות ישראל במשא ומתן ויצא למלחמה שהוא תכנן ויזם, כחלק מכוונתו ליישם את תוכנית השלבים של אש"ף, שנחשפה בקמפ - דייוויד ובאינתיפאדה : להכריע את ישראל באמצעות זכות השיבה והיתרון הדמוגרפי, ולכונן את "פלסטין השלמה" . כן הושמעה גרסת הערכה בדיעבד , כאילו תהליך "אוסלו" היה מראשיתו תוכנית הונאה מוסווית היטב למימוש המטרה של הכחדת ישראל כמדינה יהודית . הערכות אלו הוצגו מבלי להצביע על קיומה של הערכה סותרת בפרסומים של חטיבת המחקר, שהתבססה על מידע אמין ובדוק . הן הלמו את צרכיו הפוליטיים של הדרג המדיני באותה עת ואומצו על ידו ללא היסוס . בכך הפך המחקר כלי שרת בידי הקברניט להסברת מדיניותו ולתמיכה בה . כתוצאה מכך, קונספציה שגויה התקבעה כ"אמת צרופה" במערכת המדינית והביטחונית ובדעת הקהל, לפיה מטרתו של ערפאת לא הייתה להגיע ליישוב הסכסוך, אלא ליישם את תורת השלבים של אש"ף . קונספציה זו השפיעה מאז על טיב קבלת ההחלטות של הדרג המדיני בסכסוך עם הפלסטינים, כשהתוצאה היא מבוי סתום מתמשך, מדיני וביטחוני . יצויין, כי בכירי קהילת המודיעין לשעבר – בהם ראש אמ"ן, אלוף ( במיל' ) עמוס מלכא , ראשי השב"כ אבי דיכטר ו יובל דיסקין , וכן בכיר המוסד תת - אלוף ( בדימ' ) ד"ר יוסי בן ארי – הפריכו בפומבי, בהזדמנויות שונות, את הערכות "התורה שבעל - פה", שאותן הציגה ראשות חטיבת המחקר דאז . הסתירה העמוקה בין הגישות בנושא, שהשלכותיה על עיצוב היחסים עם הפלסטינים היו קריטיות, לא נבחנה לעומקה עד היום, לא מן ההיבט המתודולוגי ולא מן היבט התוכן, וממילא לא נלמדו לקחיה . במבט לעתיד, בדיקת הדברים הכרחית וחיונית, הן למניעת התופעות הפסולות של שיפוט הצד הפלסטיני במשא ומתן מתוך ראייה פוליטית ישראלית, והטיית הערכות המחקר לכיוון דעתו של הקברניט, והן לצורך הכרת העמדות המדיניות של הפלסטינים, לאשורן . * המחבר שימש כקמ"ן המשלחת הישראלית בתקופה הנסקרת . השימוש בגוף שלישי נועד להדגיש את מהותו המקצועית גרידא של מי שנשא בנטל תפקיד זה . רקע זה אִפשר לקמ"ן להשתלב במשלחת הישראלית כמזרחן וכיועץ מומחה לנושא פלסטיני, השולט בשפה הערבית על בוריה ה מי ד ע ו ההער כ ו ת שה ע ביר הקמ"ן למנהלי המשא ומתן בנוגע לשאלות א לו – עמדו בהלימה מלאה לאלה שהופיעו בפרסומי המחקר נוכחות הקמ"ן באתר השיחות אפשרה לו ללקט כל פיסת מידע על המהלכים של המשלחות, עמדותיהן, הדינמיקה המתפתחת, לרבות מצבי משבר בשיחות כפל הערכות מודיעין והשלכותיו : התורה שבכתב והתורה שבעל - פה גלעד שר – ראש לשכתו של ברק ( ויקיפדיה ) ליווי מודיעיני למשא ומתן מדיני : המקרה הפלסטיני ( 1999 - 2001 )
|
|