|
|
עמוד:49
49 עוד נכתב שערפאת עודד את הפעילות העממית על מנת לגרום לישראל ללכת את "המייל הנוסף" הקמ"ן יכול היה לדעת שיש ל הבין א ת דב רי הפל סטיני ם מ תו ך ה ה קש ר ש ל תפיסת המשא ומתן על ידם, שהיא שונה מזו של הצד הישראלי עבודת הקמ"ן המלווה עם מנהלי המשא ומתן גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 הגמישות של הפלסטינים ורצינות כוונתו של ערפאת למצות את התהליך המדיני . שאלות אלו הלכו והתחדדו ערב היציאה לפסגת המנהיגים בקמפ - דייוויד, וחייבו להציג הערכות ומידע אמינים ועדכניים בנושא, לדרג המדיני והצבאי ולמנהלי המשא ומתן . המידע וההערכות שהעביר הקמ"ן למנהלי המשא ומתן בנוגע לשאלות אלו – עמדו בהלימה מלאה לאלה שהופיעו בפרסומי המחקר . אלה כללו, בין היתר, סדרת פרסומים תחת הכותרת : "ערפאת בין הסדר למשבר" . כך, ערב פתיחת המשא ומתן על הסדר הקבע בשלהי ,1999 המסר המודיעיני העיקרי היה : שנת 2000 היא "שנת ההכרעה" בעיני ההנהגה הפלסטינית, שבמהלכה תוקם מדינה – בין אם בהסכמה עם ישראל או בלעדיה . באביב - קיץ 2000 חזרו ונשנו המסרים שלפיהם ערפאת דבק בדרך המדינית, אך אם יגיע להכרה כי אין ביכולתו להגשים את יעדיו – הוא עשוי לפנות לעימות מבוקר . בסתיו ,2000 לאחר פסגת קמפ - דייוויד וערב פרוץ האינתיפאדה, המסר העיקרי היה שערפאת מבקש "למצות את עידן קלינטון" ולהגיע להסכם מלא עם הישגים משופרים מאלה שהוצעו לו עד כה . לאחר שפרץ העימות, הערכות חטיבת המחקר קבעו כי העימות פרץ מלמטה כמחאה עממית, אשר ביקשה לשחרר קיטור ולפרוק את הזעם העממי שהצטבר אחרי כישלון המשא ומתן וחוסר היכולת לחלץ מישראל הישגים מדיניים . עוד נכתב שערפאת עודד את הפעילות העממית על מנת לגרום לישראל ללכת את "המייל הנוסף" על ידי המחשת מחיר ההפסד, או לחילופין ליצור מציאות כאוטית בשטחים שתוביל לבינאום הסכסוך . בחודשים הראשונים לאינתיפאדה, הערכות חטיבת המחקר הדגישו שערפאת אינו מעוניין בשבירת כלים מוחלטת ופניו אינם לצעדים חד - צדדיים . לאחר שהתקיים "משא ומתן תחת אש" במשך מספר חודשים, ביקש הקברניט לדעת האם נכון לקיים סבב שיחות נוסף בטאבה . חששו היה שמא ערפאת מעוניין רק לתעד את העמדות הגמישות יותר שישראל תחשוף, אבל לא יהיה מוכן לחתום על הסכם . ערב שיחות טאבה, הערכת החטיבה הצביעה במפורש על כך שערפאת מזהה סיכוי מעשי להגיע להסדר קבע בעידן הנשיא קלינטון וראש הממשלה ברק, והוא מעוניין לבחון זאת באופן רציני . בהמשך, הערכות המחקר קבעו שההנהגה הפלסטינית שאפה להמשיך במשא ומתן מהנקודה שבה הופסק בטאבה בעקבות הבחירות בישראל . משימת הליווי המודיעיני למשא ומתן היא מלאכה מורכבת ורגישה . העיסוק בסוגיות שהן ברמה הלאומית – מחייב עבודת איסוף ומחקר קפדנית וחיכוך אינטנסיבי עם דרג מדיני בכיר . לעיתים, ימצא עצמו הקמ"ן מתמרן בין שני מנהלי משא ומתן, אחד מהם בערוץ גלוי והשני בערוץ חשאי, כמשרתם של שני אדונים, כפי שאירע בתקופה הנסקרת, ולעיתים ימצא עצמו עד למאבקי כוח וחילוקי דעות בתוך המשלחת . במקרים אלה, עליו לגלות, כלובש מדים, זהירות יתרה, ולא להיות מעורב בהתרחשויות . המענה המודיעיני - מחקרי לשאלות שהוזכרו לעיל ניתן למנהלי המשא ומתן בכל שלביו, ובדרך כלל בזמן אמת . יחד עם זאת, אף שנעשה שימוש אינטנסיבי במודיעין, נוצרו מצבים שבהם טעו מנהלי המשא ומתן בהבנת המהלכים של הצד השני . הם נקלעו, לעיתים, לתחושה שעלה בידם להשיג פריצת דרך ממשית וגמישות פלסטינית, המעידה, כביכול, על התקדמות מעשית בשיחות . במקרים אלה היה על הקמ"ן להעמיד את מנהלי השיחות על טעותם ולהבהיר להם את מקורה . כך לדוגמה אירע, שהצד הפלסטיני השמיע דברים שאומנם היו ערבים לאוזנו של ראש המשלחת, אך הקמ"ן יכול היה לדעת שיש להבין את דברי הפלסטינים מתוך ההקשר של תפיסת המשא ומתן על ידם, שהיא שונה מזו של הצד הישראלי . גישת הפלסטינים קבעה, שהבסיס היחיד למשא ומתן הוא "הלגיטימיות הבין - לאומית", דהיינו החלטות האו"ם, ומכאן שיש להגיע להסכמה על העיקרון בכל סוגיית ליבה על - בסיס החלטת האו"ם הרלוונטית, ורק לאחר מכן להסכים על אופן מימוש העיקרון . למשל, רק לאחר שיוסכם על העיקרון של הכרה מלאה בזכות הפלסטינים על כל השטחים שנכבשו ב - ,1967 בהתאם להחלטה ,242 ניתן יהיה לגשת לשיחות על תיקוני גבול לצורך קביעת גושי ההתיישבות או צורכי הביטחון . ישראל, לעומת זאת, סירבה להתייחס להחלטות האו"ם ודרשה לקיים משא ומתן על "פשרה הוגנת", דהיינו, להניח בצד את העיקרון ולהסכים קודם על הפרטים . כך, כל הסכמה שתושג – תוגדר לאחר מכן כאילו היא מהווה את קבלת העיקרון ואת יישום החלטות האו"ם, למשל : החלטה 242 ביחס לטריטוריה נ ק ב ע , ב י ן הית ר, כ י רא ש המשלחת הוא היחיד שיעודכן בחומר המודיעיני ויהיה רשאי לראות ידיעות גולמיות עודד ערן, מנהל השיחות עם הפלסטינים והכותב, בתדרוך למשלחת הישראלית, באתר השיחות בוושינגטון . אביב 2000 ( באדיבות הכותב ) ליווי מודיעיני למשא ומתן מדיני : המקרה הפלסטיני ( 1999 - 2001 )
|
|