|
|
עמוד:48
48 הקמ"ן כשחקן ציר מסיבה זו אירעו מספר מקרים שבהם שבו הצדדים לנקודת ההתחלה בשיחות, לאחר שנדמה היה כי הושגה התקדמות לעיתים, ימצא עצמו הקמ"ן מתמרן בין שני מנהלי משא ומתן, אחד מהם בערוץ גלוי והשני בערוץ חשאי, כמשרתם של שני אדונים הליווי המודיעיני במהלך השיחות על הסדר הקבע גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 נקבע, בין היתר, כי ראש המשלחת הוא היחיד שיעודכן בחומר המודיעיני ויהיה רשאי לראות ידיעות גולמיות, ואילו חברי המשלחת יעודכנו על ידי הקמ"ן באופן כללי, במסגרת דיונים פנימיים . זירת מרכז היוותה עורף מחקרי עיקרי עבור הקמ"ן לאורך תקופת המשא ומתן . ערב פתיחת השיחות נאסף מידע על מחלקות המשא ומתן והמיפוי, שהוצג בכתב ובעל - פה למנהלי המשא ומתן . בנובמבר 1999 קיימו ראש אמ"ן והקמ"ן פגישה עם עודד ערן, שבמהלכה הוצגה לו תפיסת אמ"ן לליווי מודיעיני לתהליך המדיני . כעבור כחצי שנה נעשה מהלך דומה מול השר, פרופסור שלמה בן - עמי ומנהל לשכת ראש הממשלה, גלעד שר , שניהלו את ערוץ השיחות החשאי בשטוקהולם . הובהר להם, כי כל מערך קהילת המודיעין, על משאבי האיסוף והמחקר שלו, עומד לרשותם באמצעות הקמ"ן, ומן הראוי לנצלו למשימתם בצורה מושכלת ומועילה . נוכחות הקמ"ן בשיחות, בצירוף המידע האמין והערכי שעמד לרשותו בזמן אמת, הקנו לו ראייה רחבה ומעמיקה של ההתפתחויות בשיחות בכל שלב . הדבר אִפשר גם יכולת להבחין בין אינטרסים חבויים במשא ומתן לעומת אינטרסים מוצהרים, לזהות טקטיקות כאלו ואחרות אשר ננקטות, לעקוב אחר יחסי הגומלין בין חברי המשלחת הפלסטינית, ולהעמיד את התובנות המחקריות המצטברות לרשותו של ראש המשלחת . אמצעי עזר שונים שהועמדו לרשות הקמ"ן בכל אתר בו התקיימו השיחות – אפשרו לו קריאה מאובטחת של חומר, עדכון ראש המשלחת בארבע עיניים וקיום שיחות טלפון חסויות עם ראש אמ"ן, ראש חטיבת מחקר וגורמי מודיעין שונים, לצורך עדכונים הדדיים . בשיטת עבודה זו היו יתרונות רבים לצורך בניית תמונת מודיעין אמינה . נוכחות הקמ"ן באתר השיחות אפשרה לו ללקט כל פיסת מידע על המהלכים של המשלחות, עמדותיהן, הדינמיקה המתפתחת, לרבות מצבי משבר בשיחות, ולחבר זאת לחומר המודיעיני המתקבל . שילוב הדברים אִפשר לנתח במקום את ההתרחשויות, ליצור תמונה מבוססת וקוהרנטית ולהציגה בפני ראש המשלחת, ובהמשך לעדכן בפרטיה, בעל - פה ובכתב, את ראשות אמ"ן והמחקר, ואת נציגי השב"כ והמוסד בצוות המודיעין . בפסגת המנהיגים בקמפ - דייוויד ( יולי 2000 ) , ויתר הקברניט על נוכחות ראש אמ"ן וראש חטיבת המחקר . בהתאם להנחיית הרמטכ"ל, קמ"ן המשלחת הונחה להעניק ליווי מודיעיני בנושאים ביטחוניים בלבד לראש אג"ת ( אגף התכנון ) , האלוף שלמה ינאי שהיה נציג צה"ל בפסגה . המשא ומתן על הסדר הקבע החל בשלהי 1999 . ישיבות המשלחות התקיימו ברמאללה, ירושלים, וושינגטון ואילת . ערוץ שטוקהולם החשאי, שעליו הסכימו ראש הממשלה ברק והיו"ר ערפאת, נוהל על ידי שלמה בן - עמי וגלעד שר, החל באפריל 2000 . בסוף מאי ,2000 החליט ראש הממשלה כי מִנהלת השלום תשרת את שני הערוצים, ובהתאם לכך העניק הקמ"ן מעתה ליווי מודיעיני למנהלי שני הערוצים . לקראת הפסגה בקמפ - דייוויד ( יולי 2000 ) מוזגו שני הערוצים . ערב פתיחת השיחות, הציג הקמ"ן לראש המשלחת ולראש אג"ת תמונת מודיעין לגבי עמדות הפתיחה של הפלסטינים בנושא תפיסת השלום והביטחון ומרחבי הגמישות הפוטנציאליים . לפי עדות ראש אג"ת, תמונת המודיעין הייתה אמינה ואפשרה לגבש מענה וטיעונים מתאימים לחיזוק העמדה הישראלית . בהמשך, השאלות אהוד ברק כרמטכ"ל עם יצחק רבין : אימץ את המודל של "שר הביטחון וראש הממשלה", כקודמו ( ארכיון המל"ם ) המרכזיות שליוו את המשא ומתן היו בעניין מרחבי ליווי מודיעיני למשא ומתן מדיני : המקרה הפלסטיני ( 1999 - 2001 )
|
|