|
|
עמוד:45
45 תקלות וכשלים מבצעיים כשהיא שייטה במלוא הדרה מול קני שיגור הטילים של המצרים, עמדה לרשותה מעטפת הגנה ש ה ת א י מ ה ל י מ י ה ש ק ת ה : מלחמת העולם השנייה גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 ולא חיל האוויר . על כך השיב לו מפקד החיל כי אגף המבצעים ידע, והוא שצריך היה לחלוק את המידע עם פיקוד דרום וזרועות צה"ל השונות . טענת מפקד המשחתת קיבלה חיזוק מטייסי המסוקים, למשל שעלו לאוויר בהיוודע האסון ושסיפרו על כך בכנס ניצולים ומצילים שנערך בבית החייל בחיפה 17 שנים לאחר האסון . הטייסים הודו כי לא ידעו דבר וחצי דבר על קיומה של משחתת באזור ולא הבינו באיזו כמות של אנשים מדובר : "תעלו לאוויר ונעדכן אתכם", נאמר להם . . . בנוסף לכך, היעדר קשר, במשך יותר משעה, בין מִפקדת חיל הים למשחתת – כשזו הייתה בעיצומה של מתקפת טילים איומה – לא עורר דאגה אצל המפקד התורן שם, וזאת חרף קריאה שלנו שניות ספורות לפני פגיעת הטיל הראשון, שלא זכתה למענה . בהוראות הקשר של כלי שיט בים ובמפקדה – לא הוגדר כחירום מצב שבו כלי השיט נעדר מן הקשר שעה ויותר . אלמלא כן, צה"ל היה אולי מפעיל את כל מערך ההצלה שלו לפחות חצי שעה קודם לכן . אפילו בצד המצרי התפלאו על הדממה שנוצרה לאחר הטיבוע ופירשו אותה כשיקולי צנזורה . עבדי מובשר כתב על כך, "השתיקה הישראלית נמשכה שלוש שעות ( העיתונאי המצרי לא דייק ) , ולאחר מכן התפרסם המברק הראשון מתל אביב שאישר קיומו של קרב ימי ופגיעה במשחתת" . חיזוק נוסף לטענת מפקד המשחתת ניתן על ידי תת - אלוף ( במיל' ) ד"ר יהודה דנון ( לימים קרפ"ר ) , שהיה אז רופא גדודי בסיני . הוא סיפר באותו כנס כי אחד ממשקיפי האו"ם, שעימו נפגש במועדון הקצינים ברפידים, ציין בפניו שהמצרים הודיעו לו כי הם מטביעים משחתת ישראלית . הרופא הצעיר התקשר מייד למפקדו וזה השיב לו כי לא ידוע לו על כל משחתת שלנו באזור, ומן הסתם אמירת המצרים איננה אלא התרברבות נוספת וחסרת בסיס, ולכל היותר היא המשך לאותו דמיון מזרחי פורה שהמצרים הפגינו במהלך ימי המלחמה . . . במילים אחרות : פעילות חיל הים, במרחק מאות קילומטרים מנמל הבית, הייתה עלומה לכל יחידות צה"ל האחרות . עוד כשלים היו גם בתחום המבצעי, ובאו לידי ביטוי בקיום גזרות סיור ומהירות קבועות, מה שהקל על המצרים לאסוף נתוני קרב מדויקים על המשחתת . בעימות בעין שמר, האשים אראל, מפקד חיל הים, את מפקד המשחתת – כי האחריות לקיום השגרה רובצת עליו . שכן, בהיותו המפקד בשטח הוא יכול היה להפעיל שיקול דעת . מפקד המשחתת השיב באומרו כי הקפיד לדווח מדי שעה על מקום הימצאה של המשחתת, כך שבמפקדה ידעו תמיד ובזמן אמת היכן היא . היו תקלות גם בתחומים "זניחים", לכאורה, למשל בתחום ההדרכה המבצעית – היו רק אימוני ים או אוויר מעטים ( שתוצאתם ניכרה בשטח ברגע האמת . . . ) ; בענייני כוח אדם – במשחתת שירתו באותו יום גורלי שני אחים, ולצער כל, שניהם נהרגו ; או בתחום הלוגיסטי – חגורות הצלה בלתי תקינות במשחתת, ועוד . . . אחטא לאמת אם לא אתייחס גם לחלק האסטרטגי בכל הפרשה הטרגית הזאת, והוא ההוראה השנויה במחלוקת שניתנה כאמור על ידי שר הביטחון לעצם קיומו של הסיור לצורך הפגנת ריבונות ישראלית . משה דיין תבע אותה למרות שהיה מודע למצבם של כלי השיט ולאיום הנשקף להם מהצד המצרי . ההיגיון שעמד מאחורי ההוראה היה כמובן פוליטי : אם לא אהיה שם, כנס ניצולי הספינה ( באדיבות הכותב ) טיבוע אח"י אילת : על מי האחריות ? - משה לוי
|
|