|
|
עמוד:44
44 במילים אחרות : פעילות חיל הים, מחדלים נוספים במרחק מאות קילומטרים מנמל הבית, הייתה עלומה לכל יחידות צה"ל האחרות כרקע לכך "רבצה" קונספציה, הערכה שקנתה אז אחיזתה בין גורמי המודיעין, לפיה המצרים מושפלים דיים, "מכווצים מפחד", כדברי מפקד חיל הים האלוף שלמה הראל ז"ל גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 בפני המערב את תכונות ה"סטיקס", טיל הים - ים החדיש, שגרם למהפכה בתפיסת הקרבות הימיים בעולם, ושהיה "הקלף המנצח" של הרוסים באותה תקופה . וכי מי יעשה זאת כדי להטביע משחתת מיושנת ולא חשובה ? בנוסף, סברו אותם גורמי מודיעין שלמצרים חסר הידע הנחוץ לתפעולן של ה"אוסה" וה"קומאר", ספינות הטילים החדישות – קו חשיבה שבדיעבד התברר כטעות קשה ביותר . נקודה נוספת הראויה לאזכור היא טענה שהשמיע מפקד המשחתת עצמו, בעימות עם מפקד חיל הים בעת הטיבוע, אלוף ( במיל' ) שלמה אראל, שנעשה בקיבוץ עין שמר, עשרים שנה לאחר מכן . מפקד המשחתת טען שגופי המבצעים והמודיעין של חיל הים – התעלמו מהמידע שהאונייה עצמה הפיקה בשטח באמצעים שהיו לה ( מכשיר ה"בת קול" – ייתכן שהפיק אינדיקציה להפעלת מכ"ם [ מגלה כיוון ומרחק ] התקפי של המצרים ) , ושאותו דיווחה למִפקדה בתום כל הפלגה . זאת חרף בקשות, חוזרות ונשנות שלו, להתייחס ביתר רצינות למה שהעביר . לטענתו, הוא נתקל בחומת אדישות ושוויון נפש . "תשומת הלב ניתנה לסטי"לים ( שהיו אז בהתהוות ) על חשבון המשחתות 'אילת' ו'יפו'" . אמר והוסיף, "ההרגשה הייתה שמשקיעים בעתיד על חשבון ההווה" . ובכך, החומר המודיעיני החשוב שמסר – לא זכה לכל התעניינות, למרות שהדרגים הגבוהים של החיל היו מודעים ליחסי הכוחות חסרי השוויון בין המשחתת הישראלית לצי המצרי . באותו עימות, סיפר מפקד המשחתת כי בנוסף לכתף הקרה שהפנה אליו הפיקוד העליון של חיל הים, גם לקחו ממנו – ממש לפני ההפלגה האחרונה של המשחתת – צוות של מצותתים חיוני שהיה מוצב עליה, שיכול היה לקלוט בעצמו את שני המברקים הנזכרים, וממילא לא היה נזקק לגורמי חוץ על מנת להתריע על כוונת המצרים . ודבר נוסף : הן מספרו של עבדי מובשר והן מעדויות נוספות, התברר כי כבר בשעה 00 : 11 בבוקרו של יום הטיבוע – פורט - סעיד, שמהמזח שלה יצאו ספינות ה"קומאר" לשגר את טיליהן לעבר המשחתת "אילת", התרוקנה לחלוטין מאדם . יחידות צבא מתוגברות שמרו עליה והתנועה התחבורתית היחידה שנרשמה ברחובותיה הייתה תנועה צבאית . כל אלו נעלמו מעיני המודיעין שלנו . כישלון נוסף נמצא גם בהגדרת המשימה של המשחתות . אחת המסקנות של ועדת החקירה הצבאית בראשות אלוף חיים בר - לב – אז סגן הרמטכ"ל – הייתה כי מה שהביא לאסון היה אפיון הסיורים שנעשו מול חופי מצרים העוינים כ"שגרתיים" . זאת במקום להגדירם כ"מבצעיים" . בר - לב כתב זאת במסקנות הדוח ושב וציין זאת בריאיון רב משתתפים – שהייתה להם נגיעה לטיבוע – בעיתון "מוניטין", במלאת עשרים שנה לאסון . כשלים היו בתפקוד המשחתת גם בתחום הכלל צבאי : מפקד המשחתת טען כי רק לאחר 14 שנים נודע לו כי מלבד חיל הים – אף גורם צבאי רלוונטי לא ידע על קיום הסיורים . לא אגפי המודיעין והמבצעים מפת איזור הטיבוע ( באדיבות הכותב ) טיבוע אח"י אילת : על מי האחריות ? - משה לוי
|
|