|
|
עמוד:36
36 "לצבא יש חובה מוסרית וערכית לגיא חבר, ולמרות השנים הרבות ש חל פו – יי מ שכו מא מצ י ם מסוגים שונים על מנת לנסות ולעלות על עקבותיו" אפשרות ב' : גיא מת בהליכה בשטח ? אפשרות ג' : האם גיא התאבד ? אפשרות ד' : האם גיא מוחזק בסוריה ? גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 חיילים וחיילות, מתוך כוונה שלא לחזור, וזאת ממגוון סיבות : קושי כלכלי, קושי אישי ונפשי או מסיבות אידיאולוגיות . בישראל ידוע על מקרים שבהם נעלמו אנשים מרצון וטשטשו את עקבותיהם במטרה שלא להימצא, מסיבות פליליות ואחרות . זאת לאחר שניתקו באופן מוחלט קשר לחייהם הקודמים, שינו שם, סימני זהות חיצוניים, רכשו תעודת זהות או דרכון מזויפים ועברו להתגורר באזורים מרוחקים או בקהילות קטנות ומבודדות, בארץ או בחוץ לארץ . בריחה והיעלמות היא צעד קיצוני של ייאוש . אף אחד לא רוצה לנתק את עצמו מהמשפחה, מהחברים או מהשפה . רובם "נשברים" בשלב כלשהו וחוזרים, או שהופכים לפחות זהירים, עושים טעות ונחשפים . השטחים הפתוחים בסביבת הבסיס אינם קלים לתנועה רגלית . הם מצויים בקרבת מצוקי הירדן ההררי, שגם מטייל מנוסה יכול להיקלע בהם לסכנה, בהליכה בשטח לא מוכר . ברשימת הסכנות ניתן למנות התייבשות ( מדובר בהליכה בשעת צוהריים של אמצע חודש אוגוסט ) או הכשה . להליכה בלילה חשוך סכנות נוספות, כמו נפילה או דריסה על ידי רכב חולף ( במקרה של הליכה בחושך בשולי כביש ) . איום משמעותי אחר על חיי אדם ברמת הגולן הוא שדות המוקשים הפזורים בו . ברמה יש למעלה מאלפיים שד"מים ( שדות מוקשים ) בשטח כולל של כ - 75,000 דונם, בנוסף לשטחים לא מסומנים החשודים במיקוש . באזור הבסיס יש מספר שדות מוקשים ישנים . אלה לא מגודרים ולא משולטים במלואם . ייתכן שחלקם אף נסחף לאורך השנים . כניסה בטעות לשטח ממוקש כזה תסתיים לרוב בפיצוץ עז . בהקשר זה, ראוי לציין שגופת אדם המוטלת בטבע בשטח פתוח – מהווה "הזמנה לארוחה" לטורפים מכל הסוגים הפעילים דרך קבע ברמה : שועלים, תנים, זאבים, צבועים ועוד . ניתן להניח בזהירות כי בתוך יומיים עד שבוע, יפוזרו חלקי גופה על פני שטח גדול . הם ייגררו למאורות בעלי חיים ומהגופה עצמה לא יישאר כמעט דבר, למעט עצמות בודדות או שברי עצמות, בגדים קרועים וכן חפצים מתכתיים כגון : נשק, דסקית, שעון, משקפיים וכדומה . מפעם לפעם מדווחים מטיילים למשטרה על איתור שרידי שלד אדם בשטח, ואלה נלקחים לזיהוי . ברוב המקרים מדובר באזרחים או חיילים סוריים, אך נבדקת תמיד האפשרות כי מדובר בשרידי החייל הנעדר גיא חבר . עד כה – ללא התאמה . בהנחה שלגיא היו כוונות אובדניות והוא ניסה לשים קץ לחייו עקב דיכאון או בשל המצוקה שאליה נקלע, הכוונה לשפוט אותו שנית, ניתן היה לצפות שישאיר מכתב כלשהו המסביר את מניעיו, ובכך להיפרד מיקיריו . כאשר לאדם שבכוונתו להתאבד יש אמצעי זמין להרוג את עצמו, כמו נשקו האישי, הסיכון עולה משמעותית, אך סביר שזה היה קורה בבסיס עצמו או בסביבתו, ושהנשק יימצא ליד הגופה . למתאבד אין כמובן יכולת לקבור את עצמו או את נשקו, ולכן כשיאותר, יהיה זה בגלוי, על פני השטח . הבסיס והשטחים שסביבו נסרקו ביסודיות, הנשק לא נמצא וגם לא מכתב התאבדות . אילו קפץ אל מותו, ממצוקי הירדן ההררי, ניתן היה בקלות יחסית לדמות ולשחזר אפשרות זו באמצעות הטלת שקי חול ממקומות גבוהים חשודים מטה, וכך לזהות במדויק היכן הגופה . בספק אם גופתו הייתה יכולה בתרחיש זה להגיע מהמצוקים לקו המים . גם באותם מקומות נמוכים חשודים – גופתו לא נמצאה . בשנת 2011 התפרסמה עדותה של מרים קויניקה, חוקרת יהדות מגרמניה שנעצרה בסוריה בשנת ,2005 וסיפרה שראתה את חבר בכלא בסוריה – לטענתה, המתורגמן בחקירתה היה החייל הישראלי הנעדר גיא חבר . האישה נחקרה על ידי שירותי הביטחון הגרמניים ובהמשך גם בישראל . מידת האמינות של עדות זו אינה ברורה . פרשת העלמותו של גיא חבר - ניב סופר נשקו של החטוף יימכר למרבה במחיר ואולי יימצא אחרי שנים במקרה, אם בכלל, לאחר שנעשה בו שימוש בריב חמולות, נקמת דם, אירוע פלילי או לאומני גיא ( במרכז ) עם חבריו ליחידה ( באדיבות הכותב ) הסורקים הפעילו כלים כבדים והטו את זרימת מי הירדן באזור גשר כפר הנשיא . הם סרקו את הקרקעית
|
|