|
|
עמוד:32
שתרמו ליצירת קשרים חברתיים ומודיעיניים, ונערכו התרמות לרווחת הלוחמים . שיתוף הפעולה, ההתנדבות לצבא הבריטי והשתתפות היישוב בלחימה ובמודיעין, שאותה מכנה יואב גלבר , "שותפות בן שווים" – הניבו לא רק התמחות בלחימה במסגרת צבאית מאורגנת, אלא גם התמקצעות המודיעין ובסיס לקהילת מודיעין מודרנית, שפעלה הן מול האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל והן מחוצה לה . אומנם היהודים שהוצבו ליחידות המודיעין היו בעמדות זוטרות, אך הם נחשפו לשיטות מקצועיות של צבא מאורגן, באיסוף, מידור ומיצוי מודיעיני לצורכי הקברניטים . בשנים אלה, התרחבה רשת המודיעין היומינטי בארצות ערב : הן בסוריה והן בלבנון, שנכבשו על ידי בריטניה ביולי 1941 מידי משטר וישי . התקיים מעקב הדוק בסוריה ובלבנון אחר "הגוש הלאומי" של אנטון סעאדה , שרעיונותיו הזינו גופים לאומניים ( כגון מישל עפלק ממייסדי הבעת' ) . כן התקיים קשר רצוף עם האמיר עבדאללה בעבר הירדן . במצרים התקיים קשר עם גולים פלשתינאים, ועם הקמת הליגה הערבית שמושבה בקהיר – הפכה מצרים לזירה חשובה באיסוף כלל - ערבי . בשנות המלחמה התחזקה גם הפעילות המדינית הבין - לאומית . גברה ההבנה שיש לגייס דעת קהל, בעיקר בקרב יהודי העולם בנושא המגבלות על העלייה . ב - 1943 נפתח משרד של הסוכנות היהודית בוושינגטון בראשותו של נחום גולדמן . עיקר הפעילות של המחלקה המדינית, שהתמקדה עד אז בלונדון, עברה לארצות הברית . עם כניעת גרמניה, במאי ,1945 ופרסום ממדי ההרס וזוועות השואה באירופה, קיוותה ההנהגה הציונית שממשלת בריטניה תשנה את מדיניותה כלפי הגבלת העלייה ותאפשר לשורדי השואה העקורים להגיע לארץ ישראל . המחלקה המדינית המשיכה לפעול להשגת לגיטימיות לרעיון הבית הלאומי בקרב גורמים ערביים במדינות השכנות, לאור קשיי הפעולה בשטח והיעדר מפות טובות, סיפקה המחלקה המדינית לבריטים מורי דרך יהודים דוברי ערבית, והעבירה בצורה מבוקרת מודיעין מהשטח הערבי, בעיקר התארגנויות לתקיפה ותרגומים של מסמכי שלל מהכנופיות הערביות . שילוח קישר בין המחלקה המדינית למודיעין הבריטי והעביר לעיתים מידע מהאזנה, לפי שיקול דעתו ובהסוואת המקור . התרחבה גם רשת המקורות הערביים שמסרו ידיעות שוטפות . "הלשכה הערבית" בראשות אברהם חיים כהן "שאבה" שיחות בשלוש משמרות . המידע הועבר לשילוח, שהחליט לאן יש לנתבו . הש"י עסק בערביי ארץ ישראל, ואילו הלשכה המדינית הפעילה מקורות מחוץ לתחומי ארץ ישראל . כך, בעיצומם של המאורעות, הרחיבה המחלקה המדינית את פעילותה מול המדינות השכנות : ביוני 1936 נועד חיים ויצמן בלונדון עם ראש הממשלה העיראקי, נורי סעיד , שביקש לתווך בין הפלשתינאים ליישוב, וביולי 1936 יצאה משלחת הסוכנות לדמשק, בראשות אילת, דב הוז ודוד הכהן , להיוועד עם הגוש הלאומי הסורי ( של אנטון סעאדה , שעימו יצר אילת קשר עוד בביירות ) . אולם המנהיגים הערביים עמדו על הפסקת העלייה כתנאי שאנשי הסוכנות לא יכלו לעמוד בו, והשיחות נכשלו . מגעים אחרים לא הניבו תוצאות . עוד לפני המלחמה, החל קולונל קיש לסייע ביצירת קשר עם הכוחות הבריטיים, ובסיוע מתנדבים יהודים פעל לארחם ולספק להם סיורים, בעיקר לאתרים נוצריים . בתקופת המלחמה, נרתמה האוכלוסייה האזרחית היהודית לתמוך בכוחות הבריטיים שהוצבו בארץ ישראל . בערים הגדולות נערכו אירועים חברתיים עם חיילים בריטים, 32 לקראת החלטת החלוקה הפעילות במהלך המחלקה המדינית לאחר מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 בעיקר עם האמיר עבדאללה ועם המארונים בלבנון, וכן בבירות המערביות . בשנים 1947 - 1948 התמסד מבנה המחלקה המדינית, לגוף שבו תחומי אחריות וכפיפויות ברורים . בראש המחלקה עמד משה שרת , בכפיפות ישירה לבן - גוריון . מתחתיו הייתה גולדה מאירסון , המנהלת בפועל, שפיקחה על ממלאי הפונקציות – יועמ"ש, יועץ מדיני, דובר ומזכיר אדמיניסטרטיבי, וכן על האגפים המקצועיים : הביטחון והאגף הערבי בראשות אליהו ששון . המחלקה המדינית פעלה בארצות הברית, גם בקרב ארגונים לא ציוניים, לגיוס תמיכה מול הממשל והקונגרס לפתרון בעיית העקורים באירופה, ולקידום ההכרה שהקמת מדינה יהודית מהווה פתרון הומניטרי לשיקומם . בתקופה זו, דילג ראובן שילוח בין משימות מדיניות בארצות הברית, בריטניה וקהיר . כך ייצגו אליהו אילת ( שהיה גם שליח הסוכנות בפריז ) , ראובן שילוח ו גרשון אגרון את המחלקה המדינית, כמשקיפים באסיפה המכוננת של האומות המאוחדות בסן פרנסיסקו ( 25 באפריל עד 26 ביוני 1945 ) . בינואר 1947 קִיים שרת בלונדון כנס של ההנהלה הציונית, ושם קרא להרחיב את הפעילות המדינית בקרב הקהילות היהודיות בעולם . ביוזמת ולטר איתן, התקיימה בירושלים ובקהיר פעילות מול בשתי פגיש ות ש קִיים ששו ן עם עבדאללה, באוגוסט ,1946 הושגה הבנה מעורפלת שייעתר לפעול למען תוכנית החלוקה, בתמורה לסיפוח החלק הערבי ממערב לירדן ראובן שילוח ומשה שרת בביקור ביחידת תותחנים בריטית ב - 1944 ( ויקיפדיה ) אליהו ששון, ראש האגף הערבי במחלקה המדינית בסוכנות ( ויקיפדיה ) מודיעין ודיפלומטיה בדרך למדינה - ד"ר שולי בינה
|
|