|
|
עמוד:34
פעילות חשובה למען המדינה שבדרך ; ויחסי הגומלין בין הפעילויות המדינית והמודיעינית, בעיקר לאחר המלחמה, היו קריטיים . לאורך כל התקופה נעשה מאמץ מתמשך למגע ושכנוע של המנהיגות הערבית בארץ ובמדינות השכנות – להשיג הכרה ולגיטימיות לבית היהודי, אך ללא הצלחה . פעילות המחלקה המדינית להידוק הקשר עם הקהיליות היהודיות, בעיקר בארצות הברית, ולהשגת תמיכה מדינית ואפשרות לסיוע כספי – הייתה מכרעת, ואפשרה, בהמשך, רכש והצטיידות לקראת מלחמת העצמאות . ולבסוף, לאורך כל התקופה בולטת מנהיגותו של דוד בן - גוריון, כולל מנהיגות - על בתחום המודיעין . קִרבתו הבלתי אמצעית של בן - גוריון למערך המודיעיני סייעה לנצל הזדמנות היסטורית שלאחר שואת יהודי אירופה – להקים מדינה יהודית בארץ ישראל . גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 34 מלחמת העצמאות בעיני צלמיה שייעתר לפעול למען תוכנית החלוקה, בתמורה לסיפוח החלק הערבי ממערב לירדן וכן סכומי כסף נוספים . בפגישה מכרעת, בנובמבר ,1947 גולדה מאירסון ( לבקשת בן - גוריון ) מלווה בששון ושילוח – נועדו עם המלך עבדאללה, שהביע מעין הסכמה לחלוקה, אך כזו "שלא תבייש אותו בפני העולם הערבי" . המשלחת התרשמה שעבדאללה לא ייטול חלק במתקפה ערבית כוללת . ב - 12 במאי, נועדה גולדה פעם נוספת עם המלך, בלוויית עזרא דנין . בפגישה זו כבר היה ברור שירדן תשתתף במלחמה בצד הערבי . במקביל, במשך כל התקופה התקיימו קשרי מודיעין ענפים עם ממלכת ירדן ; עם אישים בחצר המלוכה ועם מדינאים ירדניים, שמסרו מידע שוטף על ההתפתחויות הפוליטיות בעולם הערבי ובעיקר בסוריה ובסעודיה, לרבות הניסיונות להקים ממלכה האשמית בסוריה הגדולה . במהלך המלחמה גברה התעניינות המחלקה המדינית, וגם המודיעינית, במצרים, שם שכנה המפקדה הבריטית האזורית, לרבות שירותי המודיעין הבריטיים . נאסף מידע על המצב הפנימי והפוליטי במצרים . בנוסף לנוכחות מתנדבי היישוב לצבא הבריטי, שהו במצרים גם שליחי התנועות הציוניות, ומ - 1943 גם נציג קבוע של הסוכנות היהודית, יעקב טשרנוביץ ( צור ) . כדי לקבל תמונה אמינה על המערכת הפוליטית המצרית, נעזרה המחלקה בעיתונאי היהודי - בריטי ג'ון קמחי , שנפגש בתחילת 1946 עם עלי מאהר ו מחמוד נוקראשי ( ראשי ממשלה בתקופות שונות ) , וכן עם מייסד "האחים המוסלמים", חסן אל - בנא . במרץ 1945 גייס אליהו ששון את יולנד גבאי - הרמר , יהודייה המקושרת לאליטה המצרית . "ניקול" ( כפי שכונתה ) פעלה בכיסוי של נציגת סוכנות ידיעות זרה והחלה לבנות רשת קשרים ומקורות, כולל עם מקורבים לארמון המלוכה, משרד ראש הממשלה ומזכ"ל הליגה הערבית, עבד אל - רחמאן עזאם פאשה . כעיתונאית, נפגשה גם עם פוליטיקאים מצריים וערביים שביקרו במצרים לדיוני הליגה הערבית . החל מסוף נובמבר ,1947 עם עזיבת השליחים הארצישראליים, נותרה יולנד אחראית לבדה על הפעילות המודיעינית של המחלקה המדינית במצרים . היא הסתייעה בעורך הדין היהודי - מצרי רודולף פילפול , דיווחה על סכנת המעצרים של חברי תנועות הנוער הציוניות, ואף נעצרה עם פעילים ציוניים לזמן קצר במאי 1948 . עם שחרורה, יצאה לפריז ומילאה תפקידים במשרד החוץ . המחלקה המדינית בהובלתו הרצופה של משה שרת – לא הייתה היחידה שפעלה במפגש התחומים בין מדיניות למודיעין . היו גופים נוספים כגון הסתדרות העובדים ( אבא חושי בחיפה ) , הרוויזיוניסטים והש"י ( עד שנקבע נוהל תיאום ) . לא חסרו גם התנגשויות וקונפליקטים, ששיקפו את חילוקי הדעות הפוליטיים . משמאל, הייתה מחלוקת עם "ברית שלום" הליברלית בשנות העשרים, ומימין פעילויות האצ"ל והלח"י, שפגעו קשות בשיתוף פעולה של המחלקה המדינית עם שלטונות המנדט . למרות הקונפליקטים, הייתה זו גברה ההבנה שיש לגייס דעת קהל, בעיקר בקרב יהודי העולם בנושא המגבלות על העלייה "ניקול" ( כפי שכונתה ) פעלה בכיסוי של נציגת סוכנות ידיעות זרה והחלה לבנות רשת קשרים ומקורות, כולל עם מקורבים לארמון המלוכה קשרי מודיעין במצרים מידע חיוני רב למדינה שבדרך השער של עבודת חוליית מודיעין 3א' בחיל התותחנים ( באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ) מודיעין ודיפלומטיה בדרך למדינה - ד"ר שולי בינה
|
|