|
|
עמוד:29
29 "מחסן המפות" מבצע המשלוחים לארץ רכישת מכשירי קשר בערבי שבת, החיפוש והערנות של השומרים היו נמוכים, והם התי יח סו במ יוחד ב'עדינות' לחיילים שחזרו ממסיבה עם בנות גולדברג הגיע כמתוכנן להעמיס את מטען אמצעי הלחימה שלנו, שנארז בארגזים בעלי חישוקי ברזל, ועליהם סימני זיהוי של חיל האוויר גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 אנשים שיצאו לחופשות תודרכו על ידינו לצורך העברת מסרים . כשחזרו, העבירו מסרים חוזרים מהמטה בארץ . באשר לתיאום העברת משלוחי ה'רכש' ממצרים לא"י : נקבע הסדר שבהגיע משלוח בשלום לידי מי שהיה מיועד – ב'קול ישראל' היו משדרים סיסמה מוסכמת ל'ירמיהו', וכך הייתי מתעדכן בהתפתחויות . במקרה של כישלון בהעברת משלוח – לא הייתה כל אפשרות להודיע לנו . לכן, התחלנו לשקול גם הקמת תחנת אלחוט" . "באותה תקופה אספנו את הנשק והתחמושת והטמנו אותם במקומות שונים במדבר . קראנו לזה 'קבורה' . המקום סומן על ידינו כדי שנוכל לאתר אותו בהמשך, לצורך איסוף ושיגור לארץ . לאכזבתנו, התברר לנו במספר מקרים כי בשל נדידת החולות במדבר וסימון לא מתאים – לא הצלחנו לגלות את מקום ה'קבורה' וכך איבדנו 'רכש' חשוב . לאור הניסיון המר הזה, החלטנו לחפש מקום מתאים יותר : מחסן מרכזי קבוע בעיר או בסביבתה . תחילה חשבנו לנצל למטרה זו את מחסניה של משפחת ויסמן בקהיר או באלכסנדריה, אולם ההצעה הזו ירדה מן הפרק לאחר שנודע לנו שהעובדים והשומרים במקום הם ערבים . פנינו לחפש מקום אחר באחד המחנות הבריטיים שבפיקוח 'בחורינו' . לאחר בדיקות וחיפושים, נבחרה יחידת המפות, שמיקומה היה ליד קהיר . קראנו למקום – 'מחסן המפות' . מקום זה נראה לנו מתאים בגלל מערות רבות שהיו באזור . השקענו עמל רב כדי להתאימן לאחסנה בתנאים חשאיים . המערות אפשרו לנו להכניס אפילו מכונית, לסגור את שער הכניסה ולעבוד בפנים ללא כל חשש . מעניין לציין כי במרחק לא רב מהכניסה למערה – שָׁכַן המטה האזורי של הבולשת הצבאית ומכוניותינו היו עוברות ממש לפִתחו . . . במחסן הזה ריכזנו את חומרי הנפץ שהוצאנו מאלכסנדריה והובאו למערה לשם אריזה מחדש . בנוסף, ריכזנו במקום נשק שעבר מיון מסודר, שימון והכנה למשלוח לארץ . החזקנו במקום גם כלי נשק ותחמושת שנועדו להגנה העצמית של יהודי מצרים . כך למשל סיפקנו ליהודי קהיר מספר ניכר של כלי נשק ורימונים, שחולקו על ידם בין אנשיהם" . "השתדלנו להימנע, ככל האפשר, משימוש בשיטה אחת, והשתדלנו לגוון את דרכי העברת המשלוחים לארץ . דאגנו גם לתוכניות גיבוי למקרה של תקלה . כך, נודע לנו על התארגנות של שיירה של חיל האוויר הבריטי למסע לא"י . התארגנו לביצוע המשלוח הזה מזה זמן, ומי שנקבע להוביל את הפעילות היה שלום לוין . יצאנו בשיירה בת ארבע - חמש מכוניות וטנדר . הוצאנו את המטען, ארזנו אותו והעברנו אותו לשיירה שיצאה מאלכסנדריה . ברכב שבו הועמס המטען שלנו נהג גולדברג ( 'דייב' ) , ובנוסף לו היו בשיירה עוד חמישה נהגים יהודים, יתרם – אנגלים . תוכנן שגולדברג ייכנס לשיירה, יוריד את הסחורה החוקית שלו באזור תעלת סואץ, ולאחר מכן יעמיס את המטען שלנו וייסע איתו לא"י . הכול התנהל לפי התוכנית . שלום הצטרף אף הוא לשיירה . המטען הורד בתעלה והשיירה חנתה במקום ללינת לילה . גולדברג הגיע כמתוכנן להעמיס את מטען אמצעי הלחימה שלנו, שנארז בארגזים בעלי חישוקי ברזל, ועליהם סימני זיהוי של חיל האוויר . הארגזים כולם כוסו בברזנט . בשעות המוקדמות של הבוקר הצטרפה המשאית לשיירה . התלוויתי אליהם וכשראיתי אותם עוברים בשלום את הביקורת החמורה שעל התעלה – הוקל לי . מעתה, כך חשבתי, הכול ילך למישרין והם יגיעו בשלום לארץ . ברם, לא עברו אלא 12 שעות והתחלנו להבין שמשהו השתבש . בחור שהגיע סיפר שבאחת השיירות של חיל האוויר מכונית עלתה באש והתגלה מטען של תחמושת . לא היה קשה להבין במה מדובר . והנה כי כך נודע לנו על הכישלון הנורא . פעלנו במלוא המרץ לטשטש את העקבות . יצאתי מייד לארץ לתהות על הנעשה ולהבין אם גילו את קשרינו ואנשינו . בשעות היעדרנו, ערכה המשטרה הצבאית הבריטית חיפוש מדוקדק בדירת המסתור שלנו בקהיר . למזלנו, אסור היה להם לחפש בדירות של אזרחים . למזלנו הנוסף, מי שנלווה אליהם לחיפוש היה קצין משטרה מצרי בדרגת מייג'ור . הקצין עמד בקשר איתנו ( לוי קרא לו 'הידיד' ) ודאג להרחיק כל פריט שנראה בעיניו חשוד . . . הוא כמובן דאג להחזיר אחר כך את הדברים אלינו . . . לימים נודע לנו ששלום וגולדברג נתפסו ונמצאים במטה חיל האוויר, שם התנהלה החקירה שלהם תוך שימוש בעינויים . באותו זמן האצ"ל פרסם כרוז שהתריס כיצד 'ההגנה' עוברת בשתיקה על עינויי חבריה . אך עוד לפני פרסום הכרוז, התחלנו במאמצים להתחקות אחרי עקבות המענים . קיבלנו באמצעות הרב הצבאי שביקר אותם את שמות המענים – קצין אנגלי וסמל קנדי . מאחר שכבר ידענו אותם – היה עליי לזהות אותם ולתכנן פעולה, שביצועה הוטל על איש פלמ"ח . ניסינו להתחקות אחר עקבות השניים, אך מייד לאחר מכן נודע לנו שדווקא שניהם הוצבו בהודו . בכך הסתיים העניין מבחינתנו" . "למטה בארץ היו דרושים מכשירי קשר . הפעלנו את הבנות, חיילות ארצישראליות בשירות הצבא, שחלקן היו שייכות ליחידה ואחרות שימשו כסייעניות לפעילות שלנו . התחלנו לארגן הוצאת מכשירים שונים ומנורות ייעודיות למכשירים . החיילות הודיעו לנו על 'מציאות', דברים 'מעניינים' סיפורו של ישראל ( שרוליק ) לביא ( לויט ) ז"ל שרוליק "ירמיהו", טווה רשת קורים עצומה לשם "רכש" עבור המדינה שבדרך ( באדיבות הכותב )
|
|