|
|
עמוד:23
23 מילים הרלוונטיות, אולי, גם היום גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 הבריטיים ברחבי האימפריה נהגו לחפש ראיות על מנת לעצור חשודים . קרי, לעצור חשוד עם נשק, לעצור פורץ לבנק עם השלל, לעצור אנשי מחתרת בשעת אימוני נשק, לעצור חשוד פוליטי וכדומה . אך אנשי ה - C . I . D עצרו גם אנשים ללא ראיות מפליליות מוחשיות והללו הוכנסו למעצר מנהלי, ללא משפט . כך, אנשי "קבוצת שטרן" ואנשי אצ"ל לא מעטים – הועברו למעצר מנהלי ונותרו בו חודשים ושנים . העיקרון שהנחה את ה - C . I . D היה הסרת חשודים מרשימת הפעילים בשטח . הצלחה ענקית הייתה הפעלת מקור חשוב בצמרת "הסוכנות היהודית", בעוד כישלון צורב היה חוסר היכולת לעקוב ולעצור את מנחם בגין , מנהיג האצ"ל, מדצמבר 1943 ועד לסיום המנדט במאי 1948 . בין שני הקטבים הללו היו לארגון הצלחות לא מעטות : אנשי ה - C . I . D יחד עם אנשי שירות הביטחון D . S . O – הצליחו לפעול בנחישות כנגד אנשי "קבוצת שטרן" מקיץ 1940 ועד לחודש יוני 1942 . רבים מחברי הקבוצה נעצרו, נאסרו או נהרגו בתקופה זו . עובדתית, חייבים לומר – הבריטים קיבלו סיוע רב מאנשי אצ"ל, אשר פעלו כנגד אנשיו של אברהם שטרן . התוצאה הייתה כמאתיים מעצרים ומאסרים של חברות וחברי הקבוצה, שהביאו להפסקה כמעט מוחלטת של פעילותה . הישג גדול היה גם במאבק כנגד אנשי אצ"ל לאחר תחילת פעילות ה"מרד" של מנחם בגין, בחודש פברואר 1944 . הפעלתו של יעקב חילביץ כסוכן בתוך היעד – הביאה למעצרם ולהגלייתם של 47 מראשי אצ"ל, כולל אליהו מרידור, אריה בן - אליעזר, מיכאל שושני, חיים לנדאו ופעילים נוספים . כישלון גדול היה בחוסר היכולת הבריטית לסכל ולעצור את אנשי תנועת המרי העברי, אשר פעלו בין אוקטובר 1945 לבין יוני 1946 . פעילות "ליל הגשרים" של הפלמ"ח, תקיפת שדות התעופה של אצ"ל, ליל המשטרות, תקיפת תחנות משמר החופים בגבעת אולגה וסידני עלי, ההתקפות על תחנת הרדאר בכרמל הצרפתי ועוד – נודעו לבריטים רק עת באו לחקור מה אירע . שתי פעולות בולטות של אצ"ל נותרו "בתחום האפור" של ה - C . I . D : פעולת פיצוץ מלון "המלך דוד" ב - 22 ביולי 1946 והפריצה מכלא עכו במאי 1947 . שתי הפעולות היו תחת מעקב טרם הוצאתן לפועל . הבריטים חשדו בתוכנית לפרוץ ולשחרר את האסירים בכלא עכו, מה גם שהגישה הבסיסית של הבריטים הייתה שכל אסיר או עציר רוצה להשתחרר או לברוח בדרך זו או אחרת . הבריטים ידעו שהפעולה תהיה ביום ראשון, שבו כל השומרים אמורים להיות שיכורים . הם הביאו יחידת צנחנים שהתמקמה בחוף הים בעכו, טרם הפעולה . אך הם נכשלו בזיהוי שיירת כלי הרכב המוסווית של אנשי אצ"ל, אשר נסעה בגלוי ממחנה שוני ליד בנימינה, עד לעכו . אשר לפיצוץ במלון "המלך דוד" : המלון שימש כמִפקדת הצבא הבריטי בא"י, לצד מקום מושבה של ממשלת המנדט בירושלים . ה - C . I . D ידע על התוכנית להטמין חומרי נפץ במסעדה בקומת הקרקע של המלון . הוא לא ידע את המועד המדויק לביצועה, אך כן הזהירו מפניה, חזור והזהר, את אנשי הדרג הצבאי והפוליטי שהשתכנו בו . אנשי ה - C . I . D פעלו בתנאים קשים והיו תחת איום תמידי על חייהם . אולם על בסיס מידע אמין שהיה ברשותם – הם הצליחו פעמים רבות להגיע ליישוב הנכון, לרחוב הנכון ולדלת הנכונה . לצד גופי מודיעין נוספים, הם ידעו להתריע ולהזהיר מפני פעולות ארגוני המחתרת . בסיוע של מודיעים, הביאו למעצר ולהגליה של מעל מאתיים איש באוקטובר ,1944 כאשר חלק לא מבוטל מאותם עצירים שב לא"י רק לאחר הקמת המדינה . אנשי ה - C . I . D ידעו ממקור ראשון על הנעשה בישיבות ובמפגשים של הנהלת "הסוכנות היהודית" : דיונים, משתתפים, כוונות והחלטות . הם גם ידעו לא מעט על הנעשה בארגוני "ההגנה" והפלמ"ח : אישים מרכזיים, בתי חרושת לנשק ומיקום הסליקים המרכזיים . זה בא לידי ביטוי בפעולת "השבת השחורה", ב - 29 ביוני 1946 . האם קברניטי האימפריה הבריטית ידעו להעריך את פעילות אנשי ה - C . I . D ? לשאלה זו התשובה ברורה : עם סיום המנדט הבריטי בא"י, בכירי הארגון היו מאוד מבוקשים ברחבי האימפריה : במלאיה, קניה ודרום אפריקה, בשירות הביטחון ובשירות מבנה ה - CID – תרשים הכולל שמות ממונים ואיזורי אחריותם ( באדיבות הכותב ) החשאי הבריטי . ואין עדות טובה מכך להצלחתם . . . מודעת "מבוקשים" עליה מופיעים ראשי האצ"ל והלח"י וביניהם בגין, ושמיר ( ויקיפדיה ) הצלחות וכישלונות מחלקת החקירות של המשטרה הבריטית - CID
|
|