|
|
עמוד:15
ירושלים - רמאללה, כארבעה קילומטרים מעטרות ליד ה"חרייב" ( אזור מחסום א - רם דהיום ) . בשעות אחר הצוהריים הגיעו אנשי המשמר הנע לעטרות וגייסו לפעולה את בוריס גרבובסקי, איש "ההגנה", טכנאי טלפונים אשר שהה בעטרות עם קבוצת ה"גרמנים" ( צעירים שעלו מגרמניה במסגרת "עליית הנוער" ולמדו את מקצוע הסתתות ועבודת האבן ) . בהגיעם למקום המיועד, עם רדת החשיכה, טיפס הבחור על העמוד וחיבר מכשיר טלפון אל החוטים המתאימים . בהגיע שעת השידור, טיפס שנית על העמוד וכשהנציב הודיע : "בשם הוד מלכותו" . . . ניתק הבחור את הקו ואחד הבחורים שידר, "עם ישראל מכריז מלחמה על 'הספר הלבן', דוחה בשאט נפש את התנכלות ממשלת הוד מלכותו לעלייה ולמפעל הציוני" . במאי ,1940 לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה, התגייס יצחק לצבא הבריטי, אף שהיה כבר נשוי ואב לילד . הוא הוצב בחיל התותחנים המלכותי, ביחידת נ"מ ( נגד מטוסים ) שפרסה בנמל חיפה . בשנת 1942 עברה היחידה לקפריסין, ומשם הצטרפה לבריגדה היהודית, כחלק מגדוד התותחנים, ולחמה באיטליה נגד הגרמנים והאיטלקים . בתום המלחמה, עבר יצחק דרך גרמניה לצרפת, ומשם לבלגיה . שם פגש נערה יהודייה יתומה, ניצולת שואה, קטועת רגל, והביא אותה לארץ . הנערה אומצה על ידי המשפחה, ולימים נישאה והקימה משפחה משלה . בשנת 1946 חזר הביתה, ובאוגוסט 1947 נולדו למשפחתו תאומים, בן ובת . עם חזרתו ארצה, התנדב שוב ל"הגנה" בירושלים, שם ביצע "תפקידים שונים", בין היתר עבור המחלקה הטכנית של מנגנון הש"י . כדי לאפשר לו למלא את תפקידו ולנוע בדרכים, גם בתקופות עוצר, הוא נרשם כקבלן אזרחי לקניית עודפי הצבא הבריטי . אחת ממשימותיו הייתה התחברות לקווי טלפון של אנשי השלטון הבריטי וראשי הציבור הערבי, כדי שהש"י, שירות הידיעות של "ההגנה", יוכל לדלות מהם מידע מודיעיני אמין ואותנטי . היכולות בתחום זה בלטו במבצע ההאזנה לוועדת אונסקו"פ ( הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל [ פלשתינה ] ) ביוני 1947 . הוועדה מונתה בידי העצרת הכללית של האו"ם במאי 1947 כדי להמליץ על פתרון עתידי לבעיית ארץ ישראל, וחבריה הגיעו לארץ ביוני 1947 . הש"י פעל כדי לספק מידע על דיוניה, ובראשות חיים הרצוג ו תמר אשל הוקם מערך איסוף נרחב שכלל גם האזנות לחברי הוועדה ולדיוניה . עוד קודם להגעת הוועדה לירושלים, הותקנה האזנה לטלפונים של 15 הקמת תשתית ההאזנות לוועדת אונסקו"פ גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 למפקד סביבת ירושלים . עם תחילת המאורעות, קיבל הוראה להתגייס למשטרת היישובים העבריים . ביחידה זו היו כולם יהודים, למעט הקצינים הבריטיים . יצחק היה הרב - סמל של גדוד ,1 שהוצב לנטר בסביבות ירושלים : מנווה יעקב ועטרות עד מוצא, קריית ענבים והר - טוב . ב - 17 במאי ,1939 יום פרסום "הספר הלבן" מטעם ממשלת בריטניה, ניתק כוח של "ההגנה", בפיקודו של יצחק גסקו, את "הטור העילי" ( קו טלפון המתוח בין עמודים ) בין ירושלים לתחנת השידור ברמאללה, כדי לשבש את פרסום הידיעה . הניתוק בוצע במהלך השידור שבו הודיע הנציב העליון, הרולד מקמייקל , על הגבלת העלייה וצמצום אפשרות רכישת אדמות בידי יהודים . השידור בוצע לבסוף לאחר מספר שעות מתחנת השידור ברמאללה, אך הדבר גרם למבוכה גדולה, כפי שתיאר איזי מן , שדרן "קול ישראל מירושלים" : "הפגיעה בשופרו הרשמי של השלטון, שעה שהנציב יושב באולפן, הייתה צורבת . אחד מטכנאי האולפן, שהיה עד ראייה ושמיעה לניתוק בשידור, אמר שהניצחון הגדול ביותר היה מראה פניו של הנציב הנבוך" . על המבצע סיפר יצחק כי קיבל פקודה מ יעקב פת , מפקד העיר ירושלים מטעם "ההגנה", להביא לדחיית ההכרזה על "הספר הלבן" ב - 24 שעות, לפחות . הוא החליט לנצל את מעמדו כלובש מדים ולפעול בסיוע שני נוטרים נוספים, אחד מהם היה בוריס גרבובסקי ששירת בקלנדיה . יום לפני הפעולה הוא דיווח על יציאה למארב כדי להימנע מבדיקות במחסומים, והעביר משוריין שהיה ברשותו לנווה יעקב . למוחרת חזר לנווה יעקב במכוניתו הפרטית עם כלים וסולמות, עבר למשוריין, וכשלושה - ארבעה קילומטרים אחרי עטרות הם חתכו את כל קווי הטלפון . כדי להסתיר את הפעילות – הוא דיווח על חזרה ממארב, ביים יריות וחזר לירושלים . למרות זאת, החשד נפל עליו, הוא נתבקש להודות במעשה, אך בהיעדר הוכחות הוא לא הודה, אבל התפטר כעבור זמן קצר . מיכה לוז מהמושב עטרות השלים את סיפורו התמציתי של יצחק : "כמקום הפעולה נבחר עמוד טלפון בכביש הקשר הקווי התבצע באמצעות תשתיות דלות, "ירושה" ממחלקת הדואר והמברקה של פלשתינה ( ארץ ישראל ) בממשלת המנדט במצעד צה"ל ביולי 1949 הוביל את חוליית הדגל של חיל הקשר, שכללה שישה דגלנים תחנת הרכבת בעפולה עם שלטי ההנצחה כולל לתחנת ההאזנה ( ויקיפדיה ) יצחק גסקו
|
|