|
|
עמוד:17
עשרת הימים", בין "ההפוגה הראשונה" ו"ההפוגה השנייה" ( תשעה עד 18 ביולי 1948 ) . הקשר הבין - עירוני הופסק ולא ניתן היה להתקשר מתל אביב לחיפה או לירושלים ; מחיפה לגליל ולעמק הירדן ; למושבות הדרום ; ומתל אביב לחולון, בת ים ומקווה ישראל . שיתוף הפעולה ההדוק והחיובי בין "שירות הקשר" ( חיל הקשר ) ובין מחלקת הדואר, הטלפון, הטלגרף והרדיו במשרד התחבורה – אִפשר שיקום מהיר של המערכת במהלך "ההפוגה השנייה", עת אורגן דרג החזית וצה"ל נערך למבצעי ההכרעה . בנובמבר ,1948 לאחר הפיכת "שירות הקשר" לחיל הקשר, יצחק קוּדם לתפקיד מפקד בסיס החיל . במסגרת תפקידו הקים את בסיס חיל הקשר, ליד מחנה מטכ"ל של היום ( "הקריה" ) . במצעד צה"ל ביולי 1949 הוביל את חוליית הדגל של חיל הקשר, שכללה שישה דגלנים . בשנת 1950 עבר למִפקדת פיקוד הנ"מ שהיה אז בהקמה, לתפקיד קצין שירותי קרקע, וקוּדם לדרגת סגן - אלוף . אחרי שלוש שנים השתחרר מצה"ל ועבר לעבוד בחברת "תעשיות מחצבי ישראל" ( כרייה בבקעת תמנע ובים המלח ) , ניהל את חברת "מפעלי תובלה" ומשם עבר ל"מחלקה לפיתוח אתרים היסטוריים", לימים "רשות הגנים הלאומיים", והיה מעורב בחפירות ארכיאולוגיות ובשחזור אתרים בכל הארץ . תפקידו האחרון היה במצדה, שם עבד במשך שמונה שנים : שנתיים חפירה, חמש שנות שחזור והקמת הרכבל הראשון לפסגת ההר . כשיצא לגמלאות בשנות השבעים, המשיך לתרום, בהתנדבות, במרכז קליטה לעולים מברית המועצות, בנתניה . יצחק גסקו הלך לעולמו בארבעה בפברואר 1988 . יהי זכרו ברוך . * מאמר זה נכתב ביוזמת יוסי דגן ( חוקר תולדות מודיעין התקשורת וקצין מורשת [ מתנדב ] ביחידה 8200 ) , במשותף עם אלוף - משנה ( בדימ' ) דניאל רוזן ( מוותיקי חיל הקשר והתקשוב ) ויעל גסקו ( כלתו של יצחק ) . מושתת על לקט מורשת ש"מ ,2 בשיתוף העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב ומשפחת גסקו . מן הכלל של המהנדס שלנו, עולה מרוסיה בשם גסקו . האזנות אלו היו חיוניות במהלך המלחמה" . פרסום פועלו של יצחק גסקו הוא גם הזדמנות להעלות את פועלו של אחיו הבוגר, זאב גסקו , שעסק אף הוא בפעילויות ההאזנה של הש"י בירושלים . תרומתו הידועה היא ההאזנה לדיוני "ועדת פיל" בשנת 1936 . כמהנדס במחלקת העבודות הציבוריות של ממשלת המנדט, הוא יזם את ההאזנה והביא להתקנת מיקרופונים במקום עבודת הוועדה, במלון "פאלאס" ( כיום : "וולדורף - אסטוריה" ) , שנותבו לבניין הסוכנות בירושלים . בשלהי שנת 1947 עבר יצחק למטה "שירות הקשר" של ארגון "ההגנה" ושירת כמדריך הראשי לטלפון, ובהמשך כקצין הטלפונים הארצי ( קט"א ) במטה שירות הקשר . הוא היה הראשון ששירת בתפקיד מרכזי זה, שאותו ביצע במשך רוב תקופת מלחמת העצמאות . עם הקמת המדינה היה הקשר הקווי ( העגה הצבאית לקווי הטלפון שסופקו בידי מחלקת הדואר, הטלפון, הטלגרף והרדיו ) מרכיב חיוני וחשוב במערכת הקשר הצבאית, במיוחד במִפקדות נייחות, במוצבים ובמערכים ארגוניים ולוגיסטיים . הקשר הקווי התבצע באמצעות תשתיות דלות, "ירושה" ממחלקת הדואר והמברקה של פלשתינה ( ארץ ישראל ) בממשלת המנדט, שהופעלו חלקן בידי "שירות הקשר", וחלקן בידי מחלקת הדואר, הטלפון, הטלגרף והרדיו במשרד התחבורה של מדינת ישראל הצעירה . בהובלתו של יצחק, הוקמה מערכת טלפונית מקיפה שענתה לצורכי כל גורמי "ההגנה", שהפכה ל"צבא הגנה לישראל" ב - 26 במאי 1948 . השימוש בה היה קשר בסיסי וחשוב עבור שירות הקשר . הקשיים בהקמת הקשר הטלפוני היו גדולים : כבר בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות, בשלהי שנת ,1947 ניזוקה תשתית התקשורת בצורה אנושה ושותקה חלקית . צומתי תמסורת בין - עירונית חשובים ( רמלה, יפו, בית דגן ונצרת ) היו בידי הערבים, ועברו לידינו רק בתום "קרבות 17 תרומתו של אחיו – זאב גסקו בחיים האזרחיים קצין טלפונים ארצי ב"שירות הקשר" במלחמה גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 אישית את החומר" . לצורך משימות אלו, הפעיל יצחק עובדים יהודים ממחלקת הדואר והטלגרף של ממשלת המנדט, מהנדסים וטכנאים . ראוי לציין במיוחד את מבצע ניתוב שלושים קווי טלפון בכבל טלפוני תת - קרקעי רב - זוגי , מהמרכזייה בבניין הדואר ברחוב יפו בירושלים למרתף בניין הסוכנות, שם האזינו אנשי הש"י ליעדים המודיעיניים בכל רחבי העיר – ערבים, בריטים, אנשי כנסיות, מחתרות, קונסוליות זרות ועוד . רשת ההאזנה רחבת היקף זו, שכונתה "ארנבת", הניבה מידע רב על הפעילות הבריטית והערבית בירושלים, ובין היתר אפשרה למחלקה הערבית של הש"י בירושלים, בפיקודו של יצחק נבון ( לימים – נשיא המדינה ) , האזנה שוטפת ורצופה למִפקדות הערביות העיקריות בעיר ובסביבתה ; מעקב אחר שיחות ההנהגה הערבית עם בכיריה בארץ ובחוץ לארץ ובכללם המופתי ; מעקב אחר הקרבות בגוש עציון ; ואף הכרעת קרבות חשובים באמצעות ידיעות שנקלטו ודווחו בזמן אמת, כמו קרב קטמון, תפיסת מחנה אלנבי ועוד . יצחק נבון, ראש הש"י הערבי בירושלים בתקופה שקדמה למלחמת העצמאות, כתב על תרומתו של יצחק, "עם פרוץ הקרבות . . . המודיעים חששו להגיע לפגישות . כך החלה התקופה השנייה בפעילותנו ובמהלכה אספנו את המידע המודיעיני בעיקר מציתות, האזנה לטלפונים של המִפקדות הערביות . האזנו לחילופי תשדורות בכמה מִפקדות במקביל, דבר שהתאפשר הודות לכישוריו הטכניים היוצאים "עם ישראל מכריז מלחמה על 'הספר הלבן', דוחה בשאט נפש את התנ כלות מ משלת הוד מלכותו לעלייה ולמפעל הציוני" בראשות חיים הרצוג ותמר אשל הוקם מערך איסוף נרחב שכלל גם האזנות לחברי הוועדה ולדיוניה לאחר שנה של שירות, הסתבך בקטטה עם קצין פולני על רקע אנטישמי, ערק, חצה את הגבול לגרמניה וחיפש דרך לעלות לארץ ישראל הנציב העליון, הרולד מקמייקל ( ויקיפדיה ) יצחק גסקו
|
|