|
|
עמוד:10
גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 10 המוסד לעלייה ב' קִיים רשתות מחתרתיות בארצות ערב שעסקו גם באיסוף מודיעין, אך לא כתפקידן העיקרי . ב - 1947 הוקמה שלוחה של הש"י באירופה כדי להגן על מפעל ההעפלה מפני המודיעין הבריטי שעקב אחריו, ולקראת המלחמה השלוחה עברה למעקב אחרי פעילות הרכש וגיוס המתנדבים הערביים ביבשת . שירותי המודיעין הנפרדים של האצ"ל והלח"י עסקו בראש ובראשונה באיסוף מודיעין למבצעיהם של שני הארגונים ולאבטחתם מפני רדיפות משטרת המנדט והצבא . בכל המערך הזה חסרו שני גורמים מרכזיים : מחקר מודיעיני המבוסס על הידיעות שנאספו ; ומודיעין צבאי שיעקוב אחרי ההתחלות של התארגנות פארא - צבאית בקרב ערביי הארץ, אחרי הצבאות של המדינות השכנות ואחרי המשלחות הצבאיות הבריטיות שהדריכו אותן עד לפרוץ המלחמה . הכיסוי של המדינות השכנות היה אפסי ומה שכן היה – נועד לכסות את הפעילות הפלשתינאית בהן ולא את המדינות עצמן . התפרצות המאורעות והתעצמות הלחימה בחודשים שבאו – ובעיקר לאחר פלישת חילות המשלוח הערביים – עשו את הקמת המודיעין הצבאי לעניין דחוף, אך ללא הבנת מהות השינוי . מאבקם של הארגונים הוותיקים על מעמדם, בצד יריבויות פוליטיות ואישיות – האטו את התהליך . הצרכים החדשים יצרו זמנית מצב של סימביוזה שבו התפתח ה"חדש" לצד שקיעתו של ה"ישן" . באגף המבצעים במטכ"ל הוקמה "חוליית מודיעין" שריכזה חומר מגורמי האיסוף השונים – לצורך תכנון המבצעים המקיפים הראשונים של "ההגנה" ; ציי"חה ( ציון ידיעות חיוניות ) את גיחות הצילום של "שירות האוויר" הצעיר ; הפיקה לקחים ; ובנתה שיטות ציו"ח ודיווח . בחטיבות ובגדודים התמסד תפקיד קצין המודיעין ובהדרגה הוגדרו תפקידיו ואפיוניו ( מודיעין שדה, חקירת שבויים ואיסוף מסמכי וציודי שלל בעלי ערך מודיעיני ) . בתחילה, תלויים היו הקמ"נים ( קציני המודיעין ) , במידה רבה, בקציני הש"י במרחביהם, שסיפקו להם את מרב החומר . בהדרגה, השתחררו הקמ"נים מן התלות הזאת ועמדו ברשות עצמם . כל אלה יצרו צורך בהכשרה וזירזו את פתיחת קורס הקמ"נים בפיקודו של זרובבל ורמל ( ארבל ) , שבוגריו איישו בהמשך את תפקידי הקמ"נים בחטיבות ואחר כך במִפקדות החזית . המודיעים מזמן המנדט, שיתרונם היה בנגישותם לערביי ארץ ישראל, איבדו רלוונטיות ככל שלארץ חדרו כוחות זרים – "צבא ההצלה" ומתנדבים אחרים שגויסו בארצות השכנות – שלא היו נגישים עבורם ונזהרו יותר בתחום ביטחון המידע . היעדר מחקר ראוי לשמו הביא להסתמכות על ידיעות גולמיות ללא בדיקה, הן בתחום הערבי הן בתחום תוכניות הפינוי של הבריטים . פלישת חילות המשלוח הסדירים חשפה את כל חולשותיו של מערך המודיעין היישובי : נדרש שבוע תמים עד שהתבררה, פחות או יותר, תמונת הפלישה – נגד מי נלחמים ומה מגמותיה . היעדר כמעט מוחלט של מידע בסיסי על הצבאות הערביים – פגע קשה גם בפרשנות של המידע השוטף על חילות המשלוח . הלקח של דוד בן - גוריון , ראש הממשלה שאך זה קמה, היה שיש צורך דחוף להקים שירות מודיעין צבאי בתוך קהיליית המודיעין, שיעסוק גם בביטחון פנים ובאיסוף מודיעין בחוץ לארץ ; ולפרק את המבנה הישן של הארגונים השונים, שהיה אחד השרידים האחרונים שנשארו מהתקופה שקדמה למלחמה . החלטתו לפרק את הש"י התקבלה עוד לפני "ההפוגה הראשונה", בשבעה ביוני . במקומו היו צריכים לקום : מודיעין צבאי במטה הכללי בראשות איסר בארי ו חיים הרצוג , שיכלול גם צנזורה, ריגול נגדי וביטחון ( "זהירות" ) ; שירות מודיעין פנימי ( פוליטי, נגד הפורשים וחתרנות אחרת ) בראשות איסר הראל ; ומודיעין חוץ לארץ בראשות ראובן שילוח , שיפעל במסגרת משרד הביטחון ואחרי המלחמה אולי במסגרת משרד החוץ . בסוף המלחמה ( פברואר 1949 ) הועברו הריגול הנגדי והביטחון – מהמודיעין הצבאי לפנימי, שהיה מאז לשב"כ . ב - 1947 הוקמה שלוחה של הש"י באירופה כדי להגן על מפעל ההעפלה מפני המודיעין הבריטי שעקב אחריו באגף המבצעים במטכ"ל הוקמה "חוליית מודיעין" שריכזה חומר מגורמי האיסוף השונים – לצורך ת כנ ו ן המ ב צ ע ים ה מ ק יפי ם הראשונים של "ההגנה" איך מקימים מודיעין צבאי ? היערכות מחדש יגאל ידין – אדריכל ההקמה המקצועית של צה"ל יחד עם יצחק רבין ( מימין ) , אריה סימון ויהושפט הרכבי המשך בעמוד 66 ( ארכיון המל"ם ) משירות ידיעות לשירות מודיעין
|
|