|
|
עמוד:8
גיליון ,96 כסלו תשפ"ד, דצמבר 2023 8 עוברים לאפיון החזיתות . . . היו, אני לא יודע, יש שם מערות . . . לא קיבלנו שום מודיעין, הסתערנו, לא היו נפגעים, כבשנו את הכפר, אבל אתה תשאל עכשיו אם ידענו מה היה הכפר . ידענו בערך שיש שם כוח של קאוקג'י, אף אחד לא אמר לנו שיש שם כיתה או מחלקה או פלוגה, לא" . זמן קצר לאחר הניצחון על כוחות קאוקג'י במשמר העמק יצא גדודו של שייקה, ב - 19 באפריל ,1948 לכיבוש הכפר הערבי זרעין ( כיום תל יזרעאל ) . הכפר שלט על הדרך מעפולה ליישובי עמק בית - שאן, והציק באש לכיוון התחבורה על הכביש . על המודיעין טרם הקרב, מספר שייקה כי לא ידע האם יש במסגרת "תיקי הכפרים" שבנה הש"י גם תיק על הכפר זרעין, ובוודאי שלא ראה תיק כזה . לדידו, "אנחנו קיבלנו ידיעה ברורה האומרת שזרעין זה כפר שיש בו סדר גודל של פלוגת אויב בערך . מי בדיוק, לא ידענו . מה כן ידענו – שיש בו הגנה היקפית . לא ידענו למי הם כפופים, לוחמי הפלוגה הזו שבזרעין . אף אחד לא אמר לנו . . . לא היה לנו שום סרטוט . . . תקפנו אותם מארבעה כיוונים . . . הם הסתערו עלינו" . המבצע נכשל . "השגיאה הייתה", טוען שייקה, "שאנחנו לא השארנו להם פתח יציאה ועכשיו אני יכול לומר שזה היה תוצאה של [ היעדר ] מודיעין" . ביום הכרזת המדינה, ב - 14 במאי ,1948 נלחם שייקה עם גדודו לכיבוש הכפר מלכיה שבצפון, אזור שהוערך על ידי המודיעין ( ככל הנראה בטעות ) כפרוזדור פלישה אפשרי של יחידות מהצבא הסורי והלבנוני, בליווי כוחות ערביים נוספים לצפון הארץ . הגדוד יצא במסע רגלי של שתי יממות מאזור ראש פינה . המודיעין היה חלקי, "לא יודעים כמה סורים יהיו שם, לא יודעים, אבל מה שמסרו לנו זה שהסורים תוקפים גם בכיוון החולה בצד השני . ידענו שיש להם משוריינים וידענו שיש להם ארטילריה וידענו שסדר הגודל שלהם יכול להיות עד חטיבה, אבל בלי לדעת באופן ממוקד איפה הם נמצאים, את זה לא ידענו . . . הם ( המפקדים שלנו ) גם לא ידעו אם האויב היה בגודל של חטיבה אחת או שתי חטיבות" . בסופו של יום, לא הצליחו כוחות הגדוד להתגבר על הכוחות הערביים, שלא היו חיילים סדירים של הצבא הסורי או הלבנוני, אלא היו ברובם חיילי "צבא ההצלה" בפיקודו של קאוקג'י . הערבים פתחו במתקפת נגד שעוצמתה לא הייתה מוכרת . הגדוד נאלץ לסגת עם מספר רב של חללים ופצועים, ביניהם גם שייקה גביש עצמו . בהמשך, נכבש הכפר מלכיה במבצע ייחודי – כוח בפיקוד יצחק חופי חצה בסתר את הגבול באזור מנרה, נע על הכביש הלבנוני ותקף, בהפתעה מלאה, את הכפר מלכיה מעורפו . לאחר השיקום מהפציעה, ועדיין עם רגל מגובסת, התמנה שייקה לקצין המבצעים של הגדוד השלישי בחטיבת "יפתח", והשתתף במבצע "דני" לכיבוש לוד ורמלה ביולי 1948 . גם במבצע זה, שאליו נערכו במשך זמן ממושך יחסית, טוען שייקה להיעדר מודיעין מלא, "בלוד הייתה לנו אינפורמציה חלקית . ידענו שהירדנים ערוכים במקום . הראו לנו שיש שני מוצבים ירדניים מעל המנזר ויש ארטילריה ערוכה . . . הראו לנו . . . לא אמרו לנו כמה משוריינים יש לירדנים, אבל ידענו שיש לירדנים כוח משוריין . לנו לא בדיוק היה, אבל ידענו שיש להם . . . עכשיו, אתה יכול לשאול אם היה קצין מודיעין שמסר אינפורמציה – מפקדים מסרו אינפורמציה, אבל אני לא יכול לומר שהיה קצין מודיעין שהתייצב" . שייקה זוכר את שמריהו גוטמן ש"היה הקמ"ן של החזית שם . . . או של יגאל אלון . . . ", אך לא תודרכו על ידו . שאלנו : "לכם בגדוד לא היה קמ"ן ? ", "אני לא זוכר דבר כזה", השיב שייקה . לאחר "ההפוגה השנייה" התארגן צה"ל במסגרת חזיתות . לכל חזית היה מטה מסודר כולל קמ"ן . גם לגדוד הראשון של חטיבת "יפתח", עתה בפיקודם של אסף שמחוני כמפקד גדוד ושייקה גביש כסגנו, היה קמ"ן – רפי איתן . צה"ל יצא לשורת מבצעים רחבי היקף, ששיאם היה מהלך רב - חטיבתי לפריצת הדרך לנגב – מבצע "יואב", באוקטובר 1948 . במבצע נטל חלק גם הגדוד הראשון . במקרה זה סיפר שייקה על התפקיד המרכזי של הקמ"ן, לא רק בהספקת מודיעין, אלא גם כמשפיע על ההיערכות המבצעית, "רפי איתן ואני נסענו יחד בדרך המובילה מפאלוג'ה ( אזור קריית גת של היום, שבו היו נצורות יחידות של הצבא המצרי, עד באר שבע . . . ) התברר שהיו שלושה תילים לאורך הדרך, העלולים לאיים על התנועה, על המחנה הלוגיסטי והמנחת ברוחמה, 'שצריך להגן עליו כי הוא הבסיס לכל הנגב, אין מקום אחר', כמו שאנחנו נוסעים רפי מגלה מוקש על הדרך . . . רפי המליץ לתפוס את התילים ולמנוע השתלטות כוחות ערביים עליהם . קמ"ן פיקוד דרום קרא לנו ואמר שח'ירבת מחאז ( אחד מהתילים, ש'מחלף מאחז' בכביש 6 היום קרוי על שמו ) זה המקום שייתן הגנה" . ח'ירבת מחאז הפך להיות שדה קרב קשה מול הכוחות המצריים ועבר כמה פעמים מצד לצד עד שנותר בידי הגדוד . היה זה המפגש הראשון של שייקה גביש עם הקצין המצרי שעמד בראש הכוח שנלחם בח'ירבת מחאז – גמאל עבד אל נאצר . המפגש הבא ביניהם התרחש בחמישה ביוני 1967 . גביש, כאלוף פיקוד הדרום, הכריז על "סדין אדום" לתחילת המהלך הקרקעי להבסת הצבא המצרי בסיני . אז עמד כבר לרשותו של אלוף הפיקוד מערך שלם ומדויק של מודיעין . לא בכדי הפך אגף המודיעין של צה"ל את יום פרוץ מלחמת ששת הימים ליום חגו . לשייקה גביש מלאו לאחרונה 98 קיצים . . . אנו מאחלים לו, מכל הלב, המשך בריאות שלמה, עשייה והנאה, לפחות עד מאה ועשרים ! ידעו על מחסן הנשק וידעו גם מי הם השומרים, כמה מהם ערבים וכמה מהם אחרים . היו ידיעות ברורות . את הסרטוט של המחנה גם קיבלו ממפקד הגדוד קיבלנו סקירה : מה גודלו של כוח קאוקג'י ; באיזה ואדי הוא נמצא ; ושהוא כולל פלוגת משוריינים על הכביש, פלוגת נגמ"שים, סוללת ארטילריה 75 מילימטר ומרגמות מי תוקף הוא לא יודע, איך תוקפים הוא לא יודע . מה שהוא כן יודע – שיש דבר כזה שנקרא קאוקג'י והוא תוקף את טירת צבי האלוף ( בדימ' ) ישעיהו ( "שייקה" ) גביש שייקה כאלוף פיקוד הדרום מלווה את לוי אשכול, ראש הממשלה ואת מנחם בגין בביקורם בפיקוד, בתום מלחמת "ששת הימים" ( ויקיפדיה )
|
|