|
|
עמוד:13
קל הרבה יותר להזין את עטרת הבדיה מאשר את מרכיב האמת . מחקר שנערך לאחרונה הראה כי בטוויטר חדשות כזב מתפשטות פי שישה מהר יותר מאשר חדשות אמת . לכל מיתוס יש חיים משל עצמו : הוא נולד למטרה מסוימת, מתפתח ומשתנה עם הזמן, ולעיתים אפילו דועך ‑ אם מתמעט הצורך בו . ועם זאת, מיתוסים בודדים עשויים להיבנות זה על גבי זה כדי ליצור רצף סיפורי שחלקיו משלימים אלה את אלה, כמו בתצרף מורכב . המיתוסים שנבנו לאורך ההיסטוריה בהקשר של הסכסוך היהודי ‑ ערבי, ואחר ‑ כך הישראלי ‑ פלסטיני, מנסים לספר לנו את הסיפור כולו כמִקשה אחת . כל מיתוס תורם את חלקו למכלול הרחב, המשלב עובדות עם אמונות והלכי ‑ רוח לכלל סיפור שלם אחד . זהו, אם נרצה, ה"נָרָטיב" שלנו, הדרך שבה אנחנו רואים את סיפור חיינו כעם וכמדינה . זה מה שעומד ביסודו של הקטע שפתח את ההקדמה הזאת . המיתוסים שמופיעים בספר זה הם כמובן לא כל המיתוסים הישראלים ביחס לסכסוך הישראלי ‑ פלסטיני . הם נבחרו מתוך רשימה ארוכה יותר משום שהם אלה שאותם אני פוגש יותר, כל שבוע מחדש, בהרצאות ובסיורים שאני עורך לעשרות אלפים רבים של ישראלים ולא ‑ ישראלים, וכן במסגרת הקורסים שאני מעביר באקדמיה לסטודנטים בכל התארים, ולציבור הרחב ברחבי כל הארץ . בשניים מספרַי הקודמים, גבול בינינו וביניכם וכל גבולות ישראל, ביקשתי לאפשר לקוראים להכיר ולהבין את שני הנָרָטיבים ‑ שתי המסגרות המפרשות ‑ של הצדדים ; במילים אחרות, לגשת אל ההיסטוריה לא מתוך רצון להוכיח את העמדה הבסיסית שעליה כל צד מבסס מלכתחילה את יחסו לסכסוך הישראלי ‑ פלסטיני, אלא להפך, מתוך ניסיון להבין את המורכבות של ההתנגשות בין שני הנרטיבים הלאומיים . רק באופן הזה, אני מאמין, ניתן יהיה להגיע לסיום הסכסוך ‑ סיום שאינו יכול לבוא אלא על בסיס פשרה בין התביעות התקפות והסותרות של הצדדים . הספר הזה הולך בדרך אחרת . כאן אני מבקש להזמין את עצמנו, הקוראים הישראלים, להתמודד עם הנרטיב הספּציפי שלנו, דרך התבוננות ביקורתית בחלק מן המיתוסים העיקריים שעומדים בבסיסו . אמר החכם באדם : "טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת ( משלי כז, 5 ) . להבנתי, חיוני להאיר ולחשוף את שכבות הבדיה שבמיתוסים דווקא משום שהם משמשים "חסמים תודעתיים" המעכבים ומונעים את יישוב הסכסוך הישראלי ‑ פלסטיני . זהו תהליך הדורש אומץ ‑ לב . ההיסטוריון התוניסאי מוחמד טאלבּי, המצוטט הקדמה 13
|
|