|
|
עמוד:11
חלקו מתוך משאלות ‑ לב ושאיפה להצדקה עצמית וחלקו להצדקת מטרותינו הפוליטיות ? בספר הזה אבקש לגעת בדיוק בנקודה הזאת : איפה מתחיל ומסתיים הסיפור העובדתי, האמיתי, של האירועים הקשורים בתולדות הסכסוך היהודי ‑ ערבי, מהו החלק ה"נוסף" שהצטרף אליו במהלך האירועים ובעקבותיהם ומהו החלק החסר בו . לצורך הדיון אשתמש במינוחים דומים לאלה שנקט המזרחן הלל כהן . להבנתי, בכל מיתוס יש גרעין אמת שבגללו אי ‑ אפשר להפריך אותו כשקר גמור, אבל את הגרעין הזה עוטפת הילה מעצימה של בדיה, שיוצרת מעטפת של טיעונים ופרשנויות מוטות . הילת הבדיה הזאת מסתירה עובדות אחרות, סותרות, ומעניקה למיתוס את היכולת להעביר מסר חברתי ‑ פוליטי, שנקלט באופן רגשי ושאינו עומד למבחן . בפרקי הספר הזה אנסה להשלים ככל האפשר את הפסיפס החסר : לתאר את החלקים הידועים, את החלקים ששולבו בכוח שלא במקומם, ואת החלקים החסרים, ובסופו של דבר להפריך ‑ או "לקלף" ‑ את הילת הבדיה שנבנתה על גרעין האמת . כך נוכל לרדת לעומקם של כמה מן המיתוסים המובילים שעיצבו ‑ ועדיין מעצבים ‑ את התפיסה שלנו בדבר מהלך הסכסוך, סיבותיו ותוצאותיו . כדאי שנבהיר את הדברים למן ההתחלה : מטרת הספר הזה היא לא "לנפץ" מיתוסים או להוכיח את השקריוּת שלהם . נדמה שאין עוררין על כך שמיתוסים הם דבר נחוץ . לא אכנס כאן לדיון מעמיק בשאלת מהותם של המיתוסים ותפקידם בחברה האנושית ‑ זהו ספר שעיקר עניינו היסטוריה, אקטואליה ומדיניות, ולא אנתרופולוגיה או סוציולוגיה . אבל מן הסתם נוכל להסכים על כך שהצורך האנושי במיתוסים ימיו כימי התרבות האנושית . ואנחנו, ה"מודרנים", איננו פטורים מן הצורך הזה יותר מאשר הקדמונים, ויהיו אלה בני שם, חם, או יפת . גם אנחנו מרגישים צורך לארגן לנו את העולם כך שיהיה מובן ובעל משמעות, וכולנו רוצים להיות "בצד הנכון" ‑ שוחרי הטוב, ההגונים, הצודקים, וכן הלאה . גם אנחנו טוֹוים לעיתים שקרים אל תוך האמת כדי לשרוד . מבט מהיר בתוכן העניינים יבהיר מייד מָהם המיתוסים שבהם עוסק הספר הזה . כמה מהם קיבלו עם השנים ניסוח מסורתי מוכר : "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ", "מעטים מול רבים", "אין עם פלסטיני", "ברק נתן הכל", "ירושלים מאוחדת לנצח" וכדומה ‑ מעין סיסמאות המקפלות בתוכן מערך שלם של טיעונים . הנחת העבודה שלי היא כי בכל מיתוס מודרני כזה אפשר למצוא גרעין הקדמה 11
|
|