|
|
עמוד:14
ברזל ודרישות פיזיות מפליגות . אני מודה שבהתחלה היו לי קשיי הסתגלות פיזיים ומנטליים ניכרים . באוגוסט ,1958 כל מי שלא שחה למרחקים בים, ולא הצליח להגיע בחזרה עם המחלקה לשער הפנימייה בסיום "ריצות החגור" ‑ הודח . ואמנם כפסע היה ביני לבין הדחה אחרי חודש הגיבוש לפנימייה, וגם בשנה הראשונה התקשיתי לעמוד במאמצים ובמבחני הכושר הגופני . "ריצות החגור" היו הסיוט שכולנו חששנו ממנו . היינו בני 14 ‑ ,15 אבל נדרשנו לרוץ חמישה ועשרה קילומטרים בעליות ובמורדות הרי הכרמל, נעולים בנעלי עבודה צבאיות וחנוטים בתוך חגור קרב בריטי ; על ראשינו התנדנדה קסדת פלדה אמריקאית מימי מלחמת העולם השנייה, גדולה וכבדה בכמה מספרים ממידתם של נערים כמונו, ובשתי ידינו התאמצנו לאחוז ב"רובה צ'כי", כלומר "מאוזר" גרמני K98 , שמשקלו 7 . 3 קילוגרמים, שצריך היה לדרוך מחדש לפני ואחרי כל ירייה, שיוּצר עבור חיילי גרמניה הנאצית במפעלי סקודה שבצ'כוסלובקיה . צלב קרס אחוז בציפורני נשר, סמלו של הוורמאכט, היה עדיין טבוע על גשר בית הבליעה של הרובה . רבים מאיתנו לא הגיעו לסופן של אותן ריצות חגור ונשברו בדרך . אבל בד בבד עם כל הקשיים, גם גילית עד כמה אתה וחבריך למחזור, המתגבש והולך חברתית, מוכנים לעזור האחד לשני ; לקחת ממך את הנשק והקסדה כדי להקל עליך להמשיך לרוץ, להוריד את התרמיל מגבו של מי שעומד ליפול או לעצור, לרוץ כמה מטרים אחורה כדי לאחוז בזרועות מי שנפל, להרימו ולתמוך אותו בתוך הגוש הרץ והמתנשם בכבדות, רק כדי שלא יישאר מאחור ויסתכן בהדחה . אבל הדבר הכי קשה היתה המשמעת הקשוחה והבלתי ‑ מתפשרת . מייסד בית הספר הריאלי והוגה רעיון הפנימייה הצבאית, ד"ר בירם, היה בעברו קצין בצבא פרוסיה ( במלחמת העולם הראשונה שימש ד"ר בירם כקצין קישור לצבא האימפריה העות'מנית במזרח התיכון ) . הוא דרש והנהיג בפנימייה משמעת פרוסית שנראתה קשוחה מדי אפילו להורינו, שרובם שירתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה . חניכי המחזור שמעלינו לא התעללו בנו, אבל דרשו מאיתנו שהמיטות שבהן הם ישנו יהיו מסודרות כמו קופסאות גפרורים מרובעות כשאנחנו הולכים לבית ספר, ושהשמיכה שכיסתה את המזרן תהיה מתוחה כמו עור על תוף, כך שקופסת גפרורים שהפיל עליה הסמל התורן היתה צריכה לקפץ קמעה . נאלצנו להביא מוטות עץ שבאמצעותם ריבענו את המזרנים ומעליהם מתחנו את השמיכות עד שקיבלנו את התוצאה הרצויה . את המדים היינו צריכים לגהץ בעצמנו ולעמלן את הכותפות ואת כיסויי הכיסים של החולצות עד שהפכו 14 רון בן ישי
|
|