|
|
עמוד:14
14 יהודה ישראלי לאורך הספר אסקור כמה מהקואורדינטות היסודיות של הפסיכואנליזה הלאקאניאנית דרך הפרספקטיבה של פרדוקס . עם כל אחד מהפרדוקסים שאסקור אבהיר את המושגים התיאורטיים הפסיכואנליטיים המתקיימים בו, אתן דוגמאות לבעיות הנפשיות המתבטאות בו, ואציע פירושים אפשריים והתערבויות אפשריות . מטרת הפירושים וההתערבויות האלה היא לפתוח עבור המטופל את האפשרות לפתור את מצוקותיו על ידי ניסוחן כפרדוקסים וחיפוש אחר המידע החסר או הפרספקטיבה החסרה שיאפשרו להגיע לפתרון תוך כפירה בהנחות היסוד המקיימות את הפרדוקס . להלן סקירה של הפרדוקסים העיקריים המהווים את פרקי הספר : 1 . פרדוקס האובייקט או הקיום - האובייקט נוכח בהיעדרו, כלומר, עליו להיעדר כדי להיות קיים . 2 . פרדוקס ההוויה - "אין דבר שלם יותר מלב שבור" ; הסובייקט האנושי קיים בזכות היותו בעל חסר . פרדוקס זה מורכב מתת-סעיפים, שכל אחד מצביע על צורות הקיום השונות של הסובייקט : א . הסובייקט ביחס לאובייקט - את היחסים הפרדוקסליים בין האובייקט לסובייקט אפשר לנסח דרך הבדיחה על המזוכיסט שמבקש מהסדיסט שילקה אותו, והסדיסט, בהנאה סדיסטית, מסרב . תגובת הסדיסט מספקת ומתסכלת בו-זמנית ; ההיפוך הכפול הזה ייחודי לבני אדם, ומה שמאפשר זאת היא השפה, המאפשרת פרדוקס דוגמת "אני מסופק מכך שסוף-סוף אני רעב" . ב . הסובייקט ביחס למסמן - הפרדוקס ביחס למסמן הוא שהסובייקט לא יכול להיות ללא המסמן, שכן המסמן מייצג את הסובייקט, אך בעצם ייצוגו גם מוחק אותו . הדוגמה הבולטת היא במבנה האישיות הכפייתי, שאינו מוכן
|
|