|
|
עמוד:10
10 יהודה ישראלי לו היה אומר "אתה משקר" לא היה פרדוקס, שכן בהחלט ייתכן שהוא דובר אמת כאשר הוא אומר על מישהו אחר שהוא משקר . תרשים 2 : אתה משקר מהי ההנחה השגויה, צרת-האופקים, שגורמת לפרדוקס ? ומה אנחנו צריכים להכניס לשדה הראייה שלנו כדי שהפרדוקס ייעלם ? ההנחה השגויה היא שהשקרן הוא אדם אחד, בעוד שבאמירה "אתה משקר" יש שני אנשים - זה שמדבר וזה שמופיע בהיגד . הפתרון לפרדוקס, אם כן, הוא בהבחנה בין המדבר, שאומר את המשפט "אני משקר", לבין המילה "אני", שמופיעה במשפט "אני משקר" ; אם המדבר היה אומר "עכשיו אני אומר אמת כשאני אומר שבדרך כלל אני משקר", הפרדוקס היה נפתר, משום ש"אני" של עכשיו ו"אני" של בדרך כלל אינם אותו "אני" . להלן דוגמה לפרדוקס המגולם בסימפטום היסטרי : מטופל אינו מצליח לעמוד על הרגליים, אך אורתופד ונוירולוג שללו סיבות אורגניות לתופעה . הוא מנסה לעמוד, ונופל . כשהוא הולך לשירותים בלילה במצב של חצי שינה הוא אינו נופל . מכאן, שיש כאן מיצג של נפילה . המטופל נפל מתוכנית הכשרה שהיה בה . הסיפור הרשמי שלו הוא שהוא כלל אינו עצוב על כך . הסיפור הלא
|
|