|
|
עמוד:11
11 האינטרס הציבורי והדמוקרטיה : בין משילות לממשלתיות פוליטיים והתקשורת הציבורית לא באמת מתרגשים מהשאלה האם היועמ"שים של משרדי הממשלה נבחרים בוועדת מכרזים או בוועדת איתור, האם הם כפופים ליועמ"ש לממשלה או למנכ"ל שהוא מינוי פוליטי, האם נאמנותם לציבור או לשר - כל זה נשמע כשיח ביורוקרטי משמים . ראש הממשלה הכריז שהוא יילחם 2 ואולם ב"עודף רגולציה, עודף ביורוקרטיה ועודף משפטיזציה" . מה הקשר האידיאולוגי ביניהן ? ומה תפיסת העולם שמאחורי הפיכת הרגולציה, שירות המדינה והמשפטנים למושאי המלחמה של ראש הממשלה ושריו ? ודוק, ממשלה נבחרת בדיוק לשם כך : להוביל דרך, מדיניות, השקפת עולם, לשנות חקיקה ולדאוג ליישום והטמעה . ממשלות נתניהו, בעיקר ממשלתו הרביעית ( 2015 - 2019 ) , עשו בדיוק את זה, וביעילות מרשימה . ועל זה בדיוק היו שלוש מערכות הבחירות ב- 2019 : משפט הציבור על מדיניות הממשלה . ניתן לטעון שמאז מלחמת ששת הימים, ובעיקר לאחר המהפך של שנת 1977 ועליית הליכוד לשלטון, התנהלו מערכות הבחירות 3 במדינת ישראל בעיקר סביב שאלת הסכסוך הישראלי-פלסטיני . ואולם בעשור האחרון נסבו שלוש מערכות הבחירות על צירים אידיאולוגיים אחרים . המחאה החברתית של 2011 מיקדה את בחירות 2013 במובהק במאבק החברתי-כלכלי על יוקר המחיה, אך בכנפיה של המחאה החברתית הסתתר מאבק על דמותה של הארץ : "הישראלים החדשים" - קרא לזה איציק שמולי, כיום ממנהיגי מפלגת העבודה ; "ישראליות" - שרטט קווים לדמותה יאיר לפיד, ראש מפלגת יש עתיד והמתחרה המרכזי נגד ממשלת 2 . מוטי בסוק, "נתניהו : בישראל עודף רגולציה, עודף ביורוקרטיה ועודף משפטיזציה", דה-מרקר , 2016 . 3 . ,6 / https : / / www . themarker . com news / 1 . 2873836 , נדלה : 2019 . 10 . 6 . 3 . מיכל שמיר וגדעון רהט ( עורכים ) , "מבוא", הבחירות בישראל : 2015 , ירושלים : המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2017 .
|
|