|
|
עמוד:8
8 שלמה חסון לשקף אך ורק את רצון הרוב, עליה לבטא גם את זכויות האדם, את זכויות המיעוט ואת המחויבות לעקרונות של שלטון החוק, שוויון אזרחי, ביקורת פרלמנטרית על פעילות הממשלה, הפרדת רשויות ומערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה, חופש עיתונות וחופש מידע ושקיפות . לאחרונה, דווקא זכויות ועקרונות אלו, העומדים במרכז החשיבה הליברלית, נמצאים תחת מתקפה כבדה . בשנים האחרונות נרשמת ברחבי העולם נסיגה של הדמוקרטיה ומתקפה נרחבת נגדה מכמה כיוונים . בתחום הגיאופוליטי אנו עדים לעלייתם של מנהיגים סמכותניים המערערים על עקרונות הדמוקרטיה הליברלית ופועלים לקצץ בזכויות הפרט ובקבוצות של מיעוטים . דוגמאות בולטות לכך ניכרות בסין, ברוסיה, בתורכיה וגם בהונגריה ובפולין . בתחום החברתי אנו עדים לעלייתה של פוליטיקת זהויות, שבשם עקרונות של שיוך לאומי, דתי, אתני או קהילתי מבקשת למחות את זכויות הפרט ואף את זכויות המיעוט . דוגמאות לכך הם המצביעים עבור הברקזיט, תומכי מרי לה פן ותומכים במנהיגים דומים להם בהולנד ובאוסטריה . בתחום המדעי-טכנולוגי אנו עדים לרתימת החדשנות הטכנולוגית למטרות של דיסאינפורמציה, הטיות ועיוות, בד בבד עם התערבות בוטה בתהליכי הבחירות . על רקע תהליכים ותמורות אלו, בשנתיים האחרונות פעל במרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים צוות משילות ודמוקרטיה בהובלת גייל טלשיר . הצוות בדק לעומק סוגיות הקשורות למשילות ולדמוקרטיה, איתר מתחים ביחסים בין השתיים והעלה הצעות בדבר האיזון הראוי ביניהן . בהזדמנות זו אבקש להודות לחברי הצוות, שכלל אישים מרכזיים שפעלו בעבר בשירות הציבורי, נציגים מהחברה האזרחית ואנשי אקדמיה . תודה מיוחדת לגייל שהובילה בשום שכל את הצוות, ולמיכאל זיו-קנת שעזר לידה . שלמה חסון הוא ראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים, האוניברסיטה העברית בירושלים .
|
|