|
|
עמוד:11
11 מפרויד עד איין ראנד על הספה, ותפקיד הפסיכואנליטיקאי הוא לפרש את הדינמיקה הנסתרת ( עבור הקורא ) כאילו הוא, הפרשן, מחזיק במפתח לאמת . עמדה זו מחלחלת גם לכתיבה הפסיכואנליטית הרווחת בקרב שותפיו של פרויד וממשיכיו עד המחצית השנייה של המאה ה- 20 . בעקבות שינויים בתפיסת האמת ובעקבות הפוסט - מודרניזם, במחצית השנייה של המאה ה- 20 פינתה גישה זו את מקומה לגישה בין-תחומית שעל פיה הדיסציפלינות השונות ( כגון מחקר הספרות ) חולקות מתודולוגיה ומצע חווייתי משותפים, ובין שתיהן מתקיים מפגש ודיאלוג פתוח וחי . שינוי זה בחשיבה מהדהד כמובן את השינוי בגישה הטיפולית, מתפיסת הטיפול של אובייקט יודע-כול וסמכותי המטפל בסובייקט, למפגש בין שני סובייקטים שלכל אחד מהם צרכים ורגשות בלתי מודעים המתבטאים במפגש הטיפולי . סדרת "נרקיסוס - סדרה לפסיכואנליזה, פילוסופיה וחקר התרבות" עוסקת בחיבורים הרבים והמורכבים שבין הפסיכואנליזה לתחומי ידע אחרים, ובהם ספרות, אומנות, פילוסופיה, חברה והיסטוריה . מטרתה להביא בפני הקוראים את הכתיבה העשירה והמגוונת של מטפלים וחוקרים ממגוון תחומים ואסכולות בישראל, העוסקים בפסיכואנליזה בהקשריה התרבותיים . באמצעות במה זו אנו מקווים לעודד ולהמריץ שיח מחקרי המתרכז בחשיבה הפסיכואנליטית הבין-תחומית באמצעות דיאלוג פורה בין הפסיכואנליזה לדיסציפלינות אחרות . ספרו של עודד גולדברג, מפרויד עד איין ראנד - פרקים בתולדות רגש האשמה בעידן הקפיטליסטי , עוקב אחר האופן שבו הובן רגש האשמה במחצית השנייה של המאה ה- 20 באמריקה, בדגש על השפעתה הניכרת של הפסיכואנליזה על הבניה זו . החקירה מתחילה בפרויד, שהקדיש תשומת לב רבה להבנה של רגש זה, והוא משמש מרכיב חשוב ומרכזי בשיח הפרוידיאני . בהמשך עוקב הספר אחר השפעת השיח הפסיכואנליטי על השיח הקפיטליסטי האמריקאי הפופולרי בשני הקשרים : האחד
|
|