מבוא

עמוד:10

10 עודד גולדברג לנסות לבאר את תפקידו של הקורא במימוש הספרות ואת תפקידה של הספרות עבור הקורא" . למעשה, התוצרים האומנותיים והחברתיים התגלו כקרקע נוחה למדי להדגמה של התובנות העמוקות של הפסיכואנליזה ואף להוכחתן, הרבה יותר מהשיטות המדעיות המקובלות, שהיה קשה להתאימן לתובנות הפסיכואנליטיות . כך, למשל, מדגים פרויד את ההנחות הפסיכואנליטיות על השירה : "תיאורו של המשורר או מוצא השיגיון, האם עומד הוא במבחן המדע ? על כך חייבים אנו להשיב את התשובה שאולי אינה צפויה, כי לאמיתו של דבר ולמרבה הצער, המצב הפוך הוא : המדע הוא שאינו עומד במבחנו של המשורר . לגבי המדע פעור עוד חלל ריק [ . . . ] המשורר מילא את 3 הפער הזה . עדיין אין המדע תופס את משמעות ההדחקה" . אם כן, קשרי הגומלין בין הפסיכואנליזה ל"עולם" מתקיימים כל הזמן בשתי רמות המנהלות ביניהן קשרי גומלין : ראשית, העולם, על תוצריו החברתיים, הספרותיים והאומנותיים, מגלם רעיונות פסיכואנליטיים ברמות עומק נסתרות, משמש הוכחה להם ואף עשוי להרחיב ולפתח אותם . שנית, רמות העומק הנסתרות שנחשפות משנות את משמעות תוצרי העולם . כך הופכת הפסיכואנליזה לפרדיגמת-על שמסוגלת לחשוף את הדינמיקה הנסתרת של תוצרי החברה, האומנות והתרבות . בעשותה כך, הפסיכואנליזה יכולה לתרום לדיסציפלינות החיצוניות לה אך גם להיתרם מהן, ואכן, בעשורים האחרונים חלו שינויים משמעותיים ביחסים שבין התוצרים התרבותיים והחברתיים לבין הפסיכואנליזה . העמדה המסורתית הפסיכואנליטית שהרבה פרויד להשתמש בה הייתה ניתוח התוצרים מעמדה מפרשת ובעלת סמכות . לדוגמה, הדמויות ועולמו הפנימי של המחבר הפכו למטופלים השוכבים 3 . זיגמונד פרויד, "השיגיונות והחלומות בסיפור 'גרדיווה' של ינסן", בתוך : מעשה היצירה בראי הפסיכואנליזה , דביר, ,1997 עמ' 33 .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר