|
|
עמוד:9
9 מפרויד עד איין ראנד הפסיכואנליזה את הנחותיה האנטי-מהותניות, את הדגשיה על פרטיקולריות, שפה וחירות ואולי אף את מחויבויותיה החברתיות . היחס למגדר משקף היטב את השתנותה של הפסיכואנליזה בעקבות שינויים חברתיים . החלוקה הנוקשה לתפקידי "גבר" ו"אישה", שאפיינה את התקופה מסוף המאה ה- 19 עד אמצע המאה ה- ,20 חלחלה גם לתיאוריות הפסיכואנליטיות שתפסו אימהות-אבות, נשים-גברים וסטרייטים-הומוסקסואלים באופן מקוטב ונוקשה . כל סטייה מתבנית צרה זו נחשבה פתולוגית ויוחסה לארגון אישיות בעייתי . כשהחברה המערבית הפכה לפתוחה יותר וגבולות התפקידים בין המינים היטשטשו, מיהרה הפסיכואנליזה לאמץ שינוי זה, לאוורר את תפיסת הדו-מיניות שהייתה נר לרגליו של פרויד והצמיחה תיאוריות מגדריות חדשות שתואמות לתפיסה החדשה הליברלית ושעומדות בחזית החשיבה הביקורתית נגד תפיסות מגדר שמרניות . עם זאת, הפסיכואנליזה לא רק מושפעת מהעולם הסובב אותה וניזונה ממנו . תובנותיה מיועדות גם לתת לו משמעות חדשה . כך עשה פרויד כשניסה להסביר יצירות אומנות, תופעות פוליטיות וחברתיות או מיתוסים היסטוריים . מאז פרויד, ביקורות התרבות והאומנות - על כל תוצריהן הרבים - מקבלות כמובן מאליו את הפרשנות הפסיכואנליטית . הפער בין התוכן הגלוי לתוכן הסמוי ובין הידע לאמת התברר כאמצעי חקירה ראשון במעלה . הרעיון שמה שידוע אינו בהכרח אמיתי ומה שאמיתי אינו בהכרח ידוע - נמצא רלוונטי לחקר הספרות, החברה והפילוסופיה . לדוגמה, 2 מציינת : "קריאת ספרות מערבת מנגנונים נפשיים מורכבים רוט ובחלקם הגדול בלתי מודעים ובלתי נגישים ל'אני' בחיי היום יום . לא מקרי הוא שחוקרים בתחום הפסיכואנליזה ניסו וממשיכים 2 . מירב רוט, מה קורה לקורא ? התבוננות פסיכואנליטית בקריאת ספרות , סדרת פסיכואנליזה, פרשנות ותרבות, ירושלים : כרמל, ,2017 עמ' 30 .
|
|