|
|
עמוד:13
13 מלאכת הטיפול הלאקאניאני למשל, הערכים הנורמטיביים של החברה אינם בבסיס תשוקתו 4 אפילו החתירה לאמת עובדתית שהנחתה את של האנליטיקאי . פרויד אינה מניעה את תשוקתו של האנליטיקאי על פי לאקאן . מושא התשוקה האנליטית הוא השימוש בממד הסמלי, במדיום של הדיבור בטיפול, כדי לייצר אפקטים בממשי, כלומר כדי שיהיו שינויים בפועל בצורת ההשתוקקות וההתענגות של המטופל . זו תשוקה הדומה לתשוקת המשורר לחולל רגשות ושינויים בעולם באמצעות מילים . מדובר בתשוקה ספציפית מאוד ופרדוקסלית, לגלם את מושא התשוקה . בתפקידו כאובייקט, האנליטיקאי מגרה את המטופל להיות הסובייקט ולבטא את מאווייו . הפרק השני עוסק בניהול האלמנטים השונים של המרחב הסמלי הטקסי, ובהם זמן, כסף, ריהוט ולחיצת יד, כדי לתמוך במטרת הטיפול . תוצע התייחסות לשאלות הבאות : איך קובעים את הפגישה הראשונה ? מה חשוב במיוחד בפגישות הראשונות ? איך להתנהל בתור זה שמייחסים לו ידע, זה שאמור לדעת, זה שפונים אליו בבקשה : “בוא תגיד לי מה הבעיה אצלי“ ? איך להסכים להיות מושמץ או נערץ ונאהב, בלי להאמין לעמדות אלה יתר על המידה ? עוד יידונו השאלות הבאות : מה תכלית האסוציאציות החופשיות בטיפול ? איך להתניע אותן ? ומשהחלו לנוע, איך לאפשר להן להמשיך לנוע ? איך להקשיב ? למה להקשיב ? איך לשאול שאלות ? איך לפרש ? מה לעשות עם טעויות של מטופלים ? של עצמנו כמטפלים ? האם כל טעות היא טעות פרוידיאנית ? מה מטרת השימוש בספה ? איך מתבצע המעבר לספה ? בפרקטיקה הלאקאניאנית המטפל קובע את משכה של כל פגישה והפסקת הפגישה מכונה חיתוך פגישה . מדוע לחתוך את הפגישה ? ואיך לעשות זאת ? מה ההתנגדויות התיאורטיות לחיתוך הפגישה ? 4 . Lacan, J . ( 1988 [ 1954 ] ) , The Seminar of Jacques Lacan, Book II - The Ego in Freud’s Theory and in the Technique of Psychoanalysis, pp . 222 - 223
|
|