הקדמה: חקר שמות המקומות: מסע אל הדיסצפלינה

עמוד:12

12 עאמר דהאמשה | יוסי שוורץ ( עורכים ) ב – ,1953 כאשר החברה האמריקאית לחקר השמות ( American Names Society ) הוציאה לאור את כתב העת Names , הפך חקר השמות הגיאוגרפיים או שמות המקומות, הידוע בשמו המדעי טוֹפּוֹנימיה, לתחום מחקר אקדמי מוצהר ומודע ( אף שכבר בשלהי המאה ה – 19 החל מחקר פילולוגי של שמות מקומות ) . באופן כללי, תחומי התעניינות של כתב העת Names נחלקים לשתי קטגוריות עיקריות : שמות מקומות ושמות פרטיים של אנשים . בגיליון השני של כתב העת נעשה ניסיון לקבוע את קו הגבול והנושאים של שדה מחקר השמות . ואולם ג'ורג' סטיוארט, שעסק בעניין זה במאמרו "The Field of the American Name Society" , לא השכיל לספק תכנית עבודה מקיפה . לדעתו, התוויית דרך דיסציפלינרית נוקשה 10 וברורה בנדון היא משימה בלתי נחוצה וכמעט בלתי אפשרית . בסופו של דבר, סטיוארט הסתפק במיון השמות, באשר הם, לתשע קבוצות עיקריות, דוגמת שמות פרטיים של אנשים, שמות צמחים, שמות יישובים, דרכים ועוד, שצריכות לשמש נקודות מוצא למבקשים לדון בשמות . אפשר לומר שבראשית דרכו התאפיין חקר הטופונימיה בעיסוק בהיבטים לשוניים ובהתחקות אחר שורשיו ההיסטוריים של השם הגיאוגרפי, כלומר בשאלות של תקופת קביעת השם, מקום קביעתו וזהות נותן השם - ללא התייחסות לאסטרטגיות השיום שננקטו לאורך התקופות ולהשפעתן על עיצוב התשתית התרבותית והאידאולוגית של המרחב . הגישות המתמקדות בהיבטים הלשוניים וההיסטוריים של השמות שייכות לגישות מסורתיות 11 גישות אלו נטו להצטמצם בטיפולוגיה של בחקר הטופונימי . 10 . George R . Stewart , " The Field of the American Name Society", Names, Vol . 1, Issue 2, 1953, pp . 73 - 78 ; Lefebvre, Henri, The Production of Space, Oxford : Blackwell, 1991 11 . ביגון לאורה, "הקדמה : תהליכים ונוהגים טופונימיים במבט גלובלי", אופקים בגיאוגרפיה , ,83 ,2013 עמ' 5 - 10 .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר