|
|
עמוד:9
9 שמות מקומות וזהות מרחבית בישראל - פלסטין בישראל . המאמרים עוקבים אחרי התהוות תהליכי שיום המקומות של הארץ בקרב שלטונות ועמים ששלטו בארץ לפני 1948 ואחריה, ובקרב אוכלוסיות ומגזרים שונים המרכיבים את החברה בישראל, יהודים וערבים . במובן זה, קריאתנו את האחר ומתן במה לטרמינולוגיה שלו הם ניסיון לדה – פוליטיזציה המתרחקת 4 מפוליטיקה של עוינות . בקנה מידה רחב יותר, הקו המחבר בין המאמרים, למרות היותם מטפלים במערכות סימון של שמות מקומות שונים, החל בשמות הארץ, עבור באפריקה וכלה באירופה, הוא המשא ומתן, הישיר או העקיף, בין השמות הרשמיים שקבעו גורמים הפועלים "מלמעלה" ובין השמות הבלתי רשמיים והעממיים שקבעו גורמים הפועלים "מלמטה" . מקצת המאמרים עומדים על מערכת היחסים המורכבת ומראים כיצד השיום של הכוח ההגמוני כוון לא רק נגד הייצוג הלשוני של האחר במרחב אלא גם נגד נוכחותו התרבותית של האחר . גישות פוסטקולוניאליות הוכיחו זה כבר את חשיבות העיסוק בתהליכי מחיקה במקום לדבר על מחיקה מוחלטת שהסתיימה 5 שליטתה של האליטה הפוליטית במרחבבנקודת זמן מוגדרת . אינה בלעדית, ולעתים היא מאותגרת על ידי סוכנים אחרים ועל 6 המאמרים חושפים את תהליכי המחיקהידי פרקטיקות יום – יומיות . וההזרה שהפעיל הייצור המרחבי ש"מלמעלה" נגד הייצוג הלשוני ש"מלמטה", את התפיסה המרחבית ואת הפרדיגמות המושגיות שמאפשרות את הרציונל הקולוניאלי ואת האוטופיה של המתכננים . הקריאה של כותבי המאמרים בחומרים שהם בוחנים מנכיחה את 4 . Gayatri Chakravorty Spivak, Death of Discipline, New York : Columbia University Press, 2003, p . 4 5 . חנן חבר, הסיפור והלאום : קריאה ביקורתית בקאנון הסיפורת העברית , תל אביב : רסלינג, 2007 . 6 . מישל דה סרטו, המצאת היומיום, אומנות העשייה , תל אביב : רסלינג, 2012 .
|
|