|
|
עמוד:13
13 קורא בין התמונות בין אם תהליך המחקר נעשה בגישה האיקונוגרפית, המבקשת לפענח את הסמלים והמוטיבים שבחר האמן לצייר, ובאמצעותם לבאר את "הסיפור" שסיפר האמן בציורו, ובין אם תהליך המחקר נעשה בגישה האיקונולוגית, שמרחיבה את החקירה גם אל עבר התפתחויות היסטוריות, סוציולוגיות ואנתרפולוגיות שעומדות ברקע הציור - הרי שהמגמה היא לחשוף את העבר, להוציא מתוך האפלה תמונה בהירה של חיי האומן ובני קהילתו בימים עברו . לעומת זאת, קהילת לומדי בתי המדרש להתחדשות יהודית והוגים בני זמננו מפנים את מבטם אל ההווה והעתיד . הם אינם עוסקים בטקסט או ביצירה כדי לפענח את עמדותיו של מאן דהו . העיסוק ביצירה ובטקסט מהווה עבורם התבוננות בתפיסת עולמם שלהם, או השראה לכיוון חשיבה חדש . את הפניית המבט מן העבר אל ההווה בהקשר זה של הפרשנות האומנותית היטיבה לתאר ענת חן : החשיבה הפוסט-מודרנית פיתחה גישה פרשנית אחרת המכונה "גישת מות המחבר" . גישה זו משחררת את הצופה מהשאלה מה הייתה כוונת המחבר ומאלצת אותו לחפש את התשובה בתוך עצמו, בידע הקיים בו על אודות העולם, ובאופן עצמאי לאמץ פרשנות הנשענת על היגיון בריא . בגישה זו ניתן להשליך על התמונה מסרים רלוונטיים לצופה בלי להזדקק לשאלה אם הם הונחו שם על ידי האמן או לא . בעוד שהגישה האיקונוגרפית והגישה האיקונולוגית כובלות את הצופה לספרי ההיסטוריה והדת, גישת מות המחבר משחררת אותו מהם, אך מחייבת אותו להתבוננות פנימית עמוקה יותר ומטילה עליו את האחריות 1 הבלעדית להבנה . 1 . ענת חן, אחת מי יודע ? - מבט עכשווי על איורי נשים בהגדות מימי הביניים , רסלינג, ,2017 עמ' 16 - 17 .
|
|