|
|
עמוד:10
ישראל גרשוני 10 המוגבל לקולטם . "משבר המשכילים המתמחים" ) אזמת אל – מותעלמין ( , שהחריף מאוד בשנות ה – ,30 היעדר תעסוקה כרוני לבעלי מקצועות חופשיים ומועקת האבטלה מאונס — כל אלה יצרו מרירות רבה ו"משבר של ציפיות עולות" בקרב אלה שהתחנכו על עולם ערכים מודרני ; המקצוע החופשי היה אמור להעלותם במהירות במדרג הכלכלי – החברתי והתרבותי, לשלב אותם כאליטה בעלת יוקרה והשפעה בשלטון הפוליטי ובמערכת התרבותית . חוסר שביעות רצון מהמפלגות הפרלמנטריות הקיימות וניכור גובר כלפי האידאולוגיות והכוחות הפוליטיים השליטים יצרו בקרבם מוטיבציה חזקה לבטא עמדה עצמאית וליצור שפה ושיח אפנדיים אותנטיים . אלה תורגמו לניסוח מצעים רעיוניים ולעיצוב אסטרטגיות, כלים וארגונים אפנדיים חתרניים . החיפוש אחר אותנטיות, ביטוי עצמי וזהות דחף אפנדים רבים לכונן או ולהצטרף לארגונים אידאולוגיים ופוליטיים אנטי ממסדיים וחוץ פרלמנטריים . הבחירה החתרנית החוץ פרלמנטרית נבעה מאי האמון, או מהאמון הקלוש שהאפנדיה החדשה רחשה כלפי חוקת 1923 והסדר החוקתי הפרלמנטרי שנבנה על יסודה . רבים מהם ראו במשטר הפרלמנטרי הליברלי מערכת לא דמוקרטית, המשרתת ומשמרת את האינטרסים של המעמדות העליונים בני "הדור הישן" ) בעיקר את בעלי הקרקעות ( . הם סברו שהמשטר הזה משתף פעולה עם השלטון הבריטי, מעקר את המאבק הלאומי ההיסטורי לשחרור ולעצמאות, מונע רפורמות כלכליות וחברתיות, ולכן אינו משקף עוד את הרצון הלאומי 1 מבחינת הפעילות הפוליטית, האותנטי של "מצרים האחרת" שהם דיברו בשמה . אפנדים רבים עברו "טבילת אש" חשובה בהפגנות ובמהומות הסטודנטים הגדולות והממושכות של סתיו וחורף 1935 - ,1936 שזעזעו את אמות הספִים של הממסד הפוליטי המצרי . בהפגנות הרחוב הסוערות הם למדו להכיר את כוחם ועמדו על יכולתם לחולל שינוי פוליטי ותרבותי . טבילת האש הזאת גם חשפה את סגולת האפנדיה הרדיקלית להגיב ביעילות על חברת ההמונים העירונית החדשה, 2 חברת ההמונים יצרה פוליטיקה המונית שצמחה בראשונה במצרים בשנות ה – 30 . ותרבות המון, שהאפנדים החדשים מצאו בה כר נוח מאוד להפיץ את בשורתם, 3 לגייס פעילים חדשים לשורותיהם ולפתח ולשכלל את פעילויותיהם . כמובן, טעות היא להניח שכל "האפנדים החדשים" היו "רדיקלים" ושכולם התגייסו לארגונים אפנדיים חוץ פרלמנטריים חדשים . מקצת המרץ המיליטנטי מצא פורקן בתנועה הלאומית "המסורתית", בשורות הוופד . ארגון "החולצות הכחולות", שהיה נתון לשליטת הוופד והיה פעיל מאוד במחצית השנייה של 4 אחרים מצאו את מקומם במפלגות ממוסדות כמו שנות ה – ,30 הדגים זאת היטב . "המפלגה הלאומית" . חלק אפנדי אחר מצא לעצמו ערוצי ביטוי להבעת מחאה חברתית וביקורת תרבותית בכתבי העת דוגמת אל – מג'לה אל – ג'דידה, בעל
|
|