|
|
עמוד:9
9 בשדה הייצור של התרבות המודפסת ושל השיח הציבורי לא פעלו רק כוחות וזרמים "ותיקים", שראו בעצמם תומכים מובהקים של הדמוקרטיה וגיבשו עמדות אנטי פשיסטיות ואנטי נאציות . חרף ההגמוניה שלהם בשדה הם לא מיצו את העושר ואת המגוון הגדול של הקולות, ההשקפות והעמדות שרווחו בתוכו . מאז שלהי שנות ה – ,20 וביתר שאת בשנות ה – ,30 עלה כוח חשוב חדש בשדה הזה : האפנדיה הרדיקלית החדשה ) השם הרווח בערבית היה בדרך כלל אל – אפנדיה אל – ג'דידה ( . "האפנדיה החדשה" ביטאה בראש ובראשונה קבוצות בקרב הדור הצעיר שהגיעו לבגרות ) בני עשרה או צעירים בשנות ה – 20 המוקדמות לחייהם ( , להבשלה רעיונית ולתודעה פוליטית בשנות ה – 30 . היו אלה קבוצות של בני נוער משכילים, בני המעמד הבינוני העירוני ) מקצתם באו מרקע כפרי נמוך ( , שקיבלו חינוך חילוני מערבי במוסדות החינוך היסודי, התיכוני והאוניברסיטאי של המדינה המצרית, מוסדות שהתבססו והתמסדו בעיקר בשנות ה – 20 . הם היו תוצר של חילופי דורות "ביולוגי", אך גם מאגר חברתי ותרבותי שגילם שינוי דורי "היסטורי" . ההתנסות ההיסטורית המשותפת של צמיחה כדור המצרי הראשון לאחר קריסת האימפריה העות'מאנית, ההשפעה הפורמטיבית של זיכרון המאבק הלאומי "ההרואי" של מהפכת ,1919 ההרגשה שבהמשך הזמן כשלה התנועה הלאומית בהנהגת הוופד, הסתאבה, והיא אינה מסוגלת עוד לשחרר את מצרים מהשלטון הבריטי, ובאורח מידי יותר, חוויות של משבר כלכלי וחברתי, דיקטטורה פוליטית, משבר זהות תרבותי וחיפוש אחר זהות קיבוצית חדשה בראשית שנות ה – 30 — כל אלה עיצבו את האפנדיה החדשה כ"דור היסטורי" מובהק . אפנדים חדשים רבים למדו מקצועות חופשיים מודרניים במוסדות להשכלה גבוהה במצרים, וזה היה תג הזיהוי החברתי והמקצועי שלהם . אבל ההיצע הגדל של בוגרי בתי הספר שהכשירו את בעלי המקצוע החופשי עלה בהרבה על הביקוש ועל יכולת המשק המצרי
|
|