|
|
עמוד:14
14 זיגמונד פרויד טמון בספק בכך שעקרון העונג אינו היסוד שמווסת את התהליכים הנפשיים וקובע את גבולות הפסיכואנליזה שמתארת אותם ומטפלת בהם ? האם המסה שלפנינו תפיג את המסתורין בקביעותיה, תעמיק אותו בשאלותיה ותוסיף לו נדבך נוסף ? המסה, שבסופו של דבר התפרסמה בסוף ,1920 תקופת מעבר בהתפתחות התיאוריה של פרויד, התקבלה ברגשות מעורבים, בעיקר בקרב אנשי המקצוע, ומאז הייתה נתונה 2 במחלוקת הן בשל תוכנה והן בשל דרך הצגת טיעוניה . פרויד איננו מקל על קוראיו כאשר לאחר הצגת נושא המסה ובעיותיו הוא מצהיר שמדובר ב"השערות ספקולטיביות", ומודיע בהמשך : "הדברים הבאים הם ספקולציה, לעיתים קרובות ספקולציה מרחיקת לכת, אשר כל אחד יוכל להעריך או לזנוח בהתאם לעמדתו 2 המסה התקבלה בהסתייגות על ידי כמה מאנשי המקצוע, בעוד אחרים, כמו מלני קליין ( Klein ) השתמשו בהנחות היסוד שלה, פיתחו את מושגיה ( דחף המוות, לדוגמה ) ועשו אותם יסוד לתורתם . ואילו ז'אק לאקאן ( Lacan ) הוסיף על מסקנותיה, בהבנתו את ההתענגות ( jouissance ) כמצב הנפשי שמעבר לעונג ובהסברו את מהות הדחפים . כמו כן זכתה המסה להתעניינות גוברת והולכת בקרב חוקרי התרבות והספרות, ובין העוסקים במה שכיום קרוי באופן כללי "תיאוריה" . על ההיסטוריה של התופעה המעניינת הזאת יש לדון במקום אחר .
|
|