|
|
עמוד:13
13 מחשבות על אמנות מודרנית [ 2 ] פול גוגן, הצלוב הצהוב, 1889 שילוב דומה בין מציאות חזיונית למציאות ממשית עשה גוגן בציור הצלוב הצהוב ( 1889 ) [ 2 ] , אבל כאן הוא הרחיק לכת וניכס את המיתוס . בציור זה בחר גוגן להעמיד את עצמו לא כצופה, ולא כסתם משתתף פעיל בשחזור החיזיון המיתי, אלא כשחקן ראשי . הוא העניק את דיוקנו העצמי לפניו של ישו והפך בעצמו לצלוב, לא לפסל של צלוב בן דמותו, אלא לצלוב חי וקיים, כמו הנשים הכורעות לפניו . כך מיקם גוגן את החיזיון הזה במציאות הממשית, בזמן הווה ובנוף הברטוני . ארתור דנטו טען כי או שהצלוב חי בהווה, במציאות של 6 הנשים הברטוניות, או שהנשים חיות בעבר, במציאות של הצליבה . אך כוחו של הציור נובע דווקא מכך ששתי האפשרויות נכונות . אם בחזיון הדרשה יש מתח בין שתי המציאויות, הממשית והחזיונית, כאן נוצרת סינתזה של ממש בין השתיים . 6 . Arthur C . Danto , " Gauguin's Tahitian Daze", ARTNews 87, 6 ( Summer p . 132 , ) 1988
|
|