|
|
עמוד:14
41׀ ההיסט וריה הקצרה של המלחמה אזורי הגבול כמעט לא ניצלו ; הם התקרבו אליהם רק בקבוצות גדולות . מפעם לפעם נחרב כפר שלם . המחיר באבדות בנפש של מצב המלחמה הכרוני הזה, לפי חישוביו של צ'גנון, הגיע בכל דור 3 ל- 4 . 2 אחוזים בממוצע לגברים ושבעה אחוזים לנשים . דעותיו של צ'גנון זכו לתהודה רחבה, וסִפרוֹ שימש טקסט יסוד בתוכניות הלימודים של אוניברסיטאות רבות . אבל הרעיון בדבר נטייה מולדת למלחמה היה בגדר עלבון קשה מדי לחסידי רוסו ולאנתרופולוגים שנשאו את דגלו . בתגובת נגד עזה של המשמר הישן, הואשם צ'גנון בעיוות הנתונים שלו ואפילו בסילופם, וממשלת ונצואלה אף אסרה עליו למשך זמן מה לשוב ולבקר אצל בני ינומאמו . רק ב- ,2012 שבע שנים לפני מותו, טוהר שמו די הצורך והוא התקבל לאקדמיה למדעים של ארצות הברית . לאנתרופולוג ארנסט בֶּרץ' היה קל יותר . בשנות ה- 60 של המאה ה- 20 ערך ברץ' מחקר דומה על המלחמה בחברות של ציידים-לקטים בקרב האסקימואים של צפון-מערב אלסקה . הלוחמה באזור הזה נפסקה בעקבות המגע עם אירופים ואמריקאים כתשעים שנה לפני כן, אבל ברץ' הסתמך על תיעוד היסטורי ועל זיכרונותיהם של זקני האסקימואים . ממצאיו היו שלפחות פעם בשנה פרצה מלחמה בין חבורות של אסקימואים תושבי האזור, או ביניהן ובין אסקימואים שישבו במקומות מרוחקים יותר, ואפילו נגד אינדיאנים משבט אַתַבַּסקה, שחיו ביוּקון של ימינו . הבריתות בין החבורות השתנו בלי הרף בשל ניסיונן של קבוצות יריבות להשיג עליונות מספרית, ומטרתה הכללית של המלחמה היתה להשמיד את הקבוצה היריבה . הלוחמים האסקימואים עטו שריון גוף, שהיה עשוי עצמות או פיסות שן שנחרזו יחד כמו שריון שרשרת ונלבש מתחת לבגדים העליונים . חוליות הפשיטה מנו עד חמישים איש והיו יוצאות למסעות שנמשכו ימים רבים כדי לתקוף את אויביהן . לפעמים ניטשו קרבות מאורגנים, שבהם היו הלוחמים משני הצדדים נערכים בשורות
|
|