|
|
עמוד:12
גיליון 7 | דצמבר 2021 . טבת תשפ"ב [ 12 ] תיירות התנדבותית ישראלית ביטוי של אזרחות עולמית, או הרחבת טווח האזרחות הישראלית ? נטע כהנא מחקר זה בוחן את חוויית האזרחות הישראלית ואת הפעולה לאורה בעידן הגלובלי דרך מקרה הבוחן של תיירות התנדבותית, שהיא שילוב של התנדבות וחופשה . פרקטיקה זו מזוהה בספרות האקדמית עם ביטוי ופיתוח של אזרחות עולמית, משום שהיא מאפשרת ליחידים לנסות לסייע לאוכלוסיית מוחלשות מעבר לגבולות פיזיים, תרבותיים ופוליטיים . משנת 2007 הוקמו שישה ארגונים המציעים תוכניות תיירות התנדבותית ייעודיות לישראלים . בתוכניות האלה משתקפים שני סנטימנטים אזרחיים שביניהם ישנה כביכול התנגשות . האחד, סנטימנט אוניברסלי קוסמופוליטי ( הבא לידי ביטוי בהתנדבות למען האחר הגלובלי ) , והשני, סנטימנט אתנו-לאומי ( המתבטא בהתנדבות המיועדת לישראלים ובעיסוק בתכנים יהודיים ) . על בסיס ניתוח הצהרות חזון של שני ארגונים ישראליים וראיונות עם אנשי צוות ומתנדבים בהם המחקר מראה כיצד התיירות ההתנדבותית היא הרחבה פיזית של טווח הפעולה האזרחית הישראלית אל מעבר לגבולותיה של מדינת ישראל, ופעולה שדרכה מבטאים יחידים זיקה ושייכות לקולקטיב הישראלי . לפיכך מציע המחקר להבין את התיירות ההתנדבותית בהקשרה הישראלי כביטוי וכפיתוח של אזרחות ישראלית במציאות הגלובלית העכשווית . החובה לפרטיות בעידן המידע עמוס נוה דומה שהאיום הגדול ביותר הנשקף כיום לפרטיותם של בני האדם מגיע מאיסוף המידע עליהם באמצעות תאגידי המידע . ההגנה המשפטית שמציעה הזכות לפרטיות נגד איום זה נראית חלקית ולא מספקת, ולכן יש הטוענים שיש לשנות ולעדכן את הכללים המשפטיים המסדירים את הפרטיות במידע, שאם לא כן תהפוך הפרטיות לנחלת העבר . לעומת זאת, מאמר זה מבקש להציע שיסודה של הבעיה אינו טמון בהסדרים המשפטיים המגינים על הפרטיות כי אם בשיח שבאמצעותו מתייחסת מערכת המשפט הליברלית לפרטיות : שיח הזכויות . כלומר, מקור הקושי בהגנה על הפרטיות בעידן המידע הוא דווקא בדיבור על הפרטיות כזכות . לעומת השיח המשפטי הליברלי על הפרטיות המאמר מציג את האופן שבו מוסדרת הפרטיות במקורות היהדות, ובמיוחד בסוגיית "היזק ראיה" מן התלמוד, שם מופיעה הפרטיות כחובה, לא כזכות . דיון זה במאפייני "חובת הפרטיות" לעומת "הזכות
|
|