הקדמת ראשת המרכז

עמוד:10

10 קובץ, חלו שינויים והתפתחויות במחקרהנסקר בבמהלך ציר הזמן הארוך לרבות פולמוס מתמשך על – לאומית והעליות לישראל - ןההיסטורי של הגירה בי המטעןכגון "עלייה", "ירידה", "הגירה" ו,מוש בספרותהמונחים שבהם נעשה שי בתוכןגם הםואלה מגולמים – הם בנרטיב הציוניבהערכי והאידיאולוגי הגלום החיבורים שלפנינו . גישה דומיננטית במחקר בשנות החמישים עד שנות השבעים, יטההתייחסה למדיניות של מיזוג גלויות ( כור ההיתוך ) ועיצובם של תהליכי הקל לאורה כאוניברסליים, אחידים וניטרליים . לפי גישה זו, בנסיבות ובשנים הפורמטיביות הראשונות למדינת ישראל, מדיניות כור ההיתוך הייתה תקפה לכל עולים חדשים היה מצופהאוהעולים ללא הבדל ארצות מוצאם . מכל קבוצת מהגרים במקום זאת את הערכיםלנטוש את התרבות הגלותית והעדתיות המיושנת ולאמץ והנורמות של "הרוב" בחברה הישראלית הקולטת ולהשתלב בה . עקבות של תהליך פרק העוסק בסיפור העלייהראיון לב,הומוגניזציה זה מהדהדים בדבריו של אלי בנאי "לדברי אלי בנאי,והשתלבותה בירושלים : 19 - של משפחתו משיראז בשלהי המאה ה משפחת בנאי, אולי אף יותר ממשפחות יהודיות אחרות מאיראן, הפכה מהר מאוד לארץ ישראלית . סבו וסבתו, מאיר ובכורה, נולדו בירושלים וגדלו כצברים לכל דבר . כשעלתה המשפחה מאיראן, הצעירים נטמעו בטבעיות . הוא אינו חושב שנשאר לאביו תו נפטרה, שמע פעם אחת את דודו יצחק ואת דודתו עליזהסממן פרסי [ . . . ] כאשר סב מדברים ביניהם בפרסית, אבל זה הזיכרון היחיד שלו מהשפה הפרסית במשפחה . גם האוכל הפרסי כמעט שלא עבר במשפחה" . משלהי שנות השבעים עד סוף המילניום הקודם, בהשראת נסיבות חברתיות חלו שינויים גם ביחסו,האינטלקטואלימשתנות ותמורות דרמטיות באקלים הערכי ו תוך התגברות מגמה של סובלנות להבדלים בין עדות . על,של הרוב היהודי לעולים כלכליים,החברתיים והחלה עלייה במחקרים שהתמקדו בשסעים ובפערים,רקע זה לרבות עיון מחודש, ביקורתי ונוקב במדיניות,במשמעות שלהם ובהשלכות שלהם סטרי של נורמות - המוקדמת . בתוך כך, מדיניות שדגלה באימוץ חדכור ההיתוך ואינטגרציה, פינתה את מקומה להכרה בזכותם של מהגרים / עולים לשמר את תרבותם ולשונותיהם . בראשית המאה העשרים ואחת התחזקה ההכרה בדבר זהויות משולבות ורות אלהוקיומו של משא ומתן מתמיד בין מהגרים / עולים לסביבתם החדשה . תמ מתוך . 81בגיל 1964 - שעלתה מאיראן ב, ניכרות היטב בדבריה של הסופרת פרי סני איון עיתונאי המצוטט במאמרי בחלק הרביעי בקובץ זה : "אני מחוברת לספרות,יר לשירה, למוזיקה ולאוכל האיראניים, מכבדת אותם ונהנית מהם . המצב הפוליטי לבין איראן מעורר געגועים חזקים לאיראן בקרב רבים מחבריהמורכב בין ישראל הקהילה הפרסית בישראל [ . . . ] חברי הקהילה הפרסית נפגשים לעיתים קרובות, ורובם מעדיפים את חברתם של דומיהם יוצאי פרס . אנחנו קנאים למאכלים, למנהגים נים של עלייה,וולמסורת מבית אבא באיראן" . הבדלי גישות אלה בין עולים מדורות ש

כתב ווב הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר