פתח דבר

עמוד:6

6 | התבוננות מחודשת בחינוך הבלתי פורמלי ולסידורם הוא המסע שאליו הם לוקחים את הקוראים . המסע מתחיל במבט מערכתי המתאר תהליכי שינוי רחבים, נמשך בהתבוננות מעמיקה יותר בסוגיות ספציפיות ומסתיים בבחינת קטגוריות חברתיות מגוונות . השער הראשון מתמקד בהתבוננות בהיבטים המוסדיים והמובְנים של החינוך הבלתי פורמלי, ואילו שני השערים האחרים בוחנים מסגרות וסוגיות ייחודיות תוך כדי התמקדות בהיבט החינוכי . המחקרים שבשער האחרון עוסקים בהיבטים "רכים" יותר של זהות, לאומיות ומגדר ובנקודות המפגש בין הקטגוריות החברתיות האלו . מאמרו של מאיר מרגלית פותח את השער הראשון בספר ומציג שאלה מאתגרת : האם נדרשת כיום הגדרה מחודשת לחינוך הבלתי פורמלי ? מרגלית בוחן הגדרות קיימות של החינוך הבלתי פורמלי לנוכח התרחבות התחום והכללתן של פעילויות רבות בו, ובהתאם לכך מבקש לברר אם המסגרת התאורטית הקיימת מתאימה עדיין ומאפשרת לבחון את המציאות בשדה החינוכי המשתנה . דוגמה לתהליכי שינוי רחבים בחינוך הבלתי פורמלי מוצגת במאמרם של נסרין חדאד חאג' - יחיא ואריק רודניצקי . השניים מתארים תמונת מצב של החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית בישראל לנוכח החלטה מספר 922 של הממשלה מדצמבר ,2015 החלטה אשר קידמה מאוד את הפעילות הממשלתית בתחום זה . הם סוקרים את הפערים בין מערכת החינוך הבלתי פורמלי במגזר היהודי לבין מערכת זו במגזר הערבי ומציגים תמונה מקפת מן השטח של ההתפתחויות הניכרות בפעילות בשנים האחרונות . את השער הראשון של הספר חותם מאמרה של מירי גולדרט אשר מתאר את המפגש בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי, וסוקר את יחסי הגומלין המורכבים בין שתי מסגרות חינוכיות אלה . באמצעות קולותיהם של מדריכים ועובדים בחינוך הבלתי פורמלי הכותבת מתארת "עננים של קונפליקט" ביחסים הצמודים בין שתי המסגרות ומפרשת אותם . השער השני הוא המרכזי בספר ועוסק בנושא המתואר בהרחבה במבוא : מאפייני הלמידה בחינוך הבלתי פורמלי . שלושת המאמרים הראשונים בשער זה מנתחים סוגיות של למידה והתפתחות במועצות תלמידים ונוער . עינב עמרם אשרוב וזהבית גרוס חקרו מועצות נוער רשותיות ובחנו בהן את הקשר בין למידה מהצלחות ומכישלונות לבין האקלים הארגוני . ממצאי החוקרות מעידים על תרומתם של מאפייני החינוך הבלתי פורמלי למועצות ועל החשיבות של למידה מהתהליך ( ולא רק מתוצרי הפעילות ) . גם מחקרו של טל ניר עוסק במועצות נוער, ואף הוא מבחין בין הצלחת התהליך לבין התוצרים הסופיים . המאמר מתמקד בזכותם של בני נוער להשתתף בקבלת

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר