|
|
עמוד:10
שמאל ימין שכול 10 בשנים אלו, בעקבות אירוע ההתנתקות מגוש קטיף, הפכו אזורי הדרום והמרכז של מדינת ישראל לנתונים תחת איום רקטות, טילים ומנהרות . בצפון, מלחמת לבנון השנייה הייתה לקו פרשת המים שלאחריה ישראל, ויישובי הצפון בעיקר, הושמו תחת איום רקטות וטילים, וניסיון שסוכל ליצור מנהרות שיאפשרו חדירה אל תוך ישראל . העורף הפך לחזית, וכל אזרח ישראלי הפך למטרה לגיטימית . אנו, יוסי ואיריס, השונים מאוד בתפיסת עולמנו ובדרך הפעולה הנגזרת ממנה, בחרנו לפעול בדרכים שונות מול המציאות המאיימת שהתרגשה עלינו . יוסי הוא איש ימין, חבר בפורום המשפחות השכולות "בוחרים בחיים", שפועל להגברת ההרתעה מול מחבלים פוטנציאליים ; ואיריס היא אשת שמאל, חברה בפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני . אף שההבדלים בינינו נוגעים לפצעים העמוקים ביותר בחיינו, היינו ונשארנו חברים טובים שמכבדים זה את זה, עם ולמרות הכיוונים המנוגדים שבהם הלכנו . על זה הסיפור שלנו . יוסי היה זה שהעלה את הרעיון לכתיבת הספר . היו בינינו הסכמות מיידיות שלא היה צורך אפילו לדבר עליהן, כמו זו שהספר יספר על חיינו מאז שנפל עלינו אסוננו . החיים שהיו קודם היו יומיומיים ובנאליים, היו בהם שחוק ושעשועים במידה, צער ועצב במידה ; לא משהו לכתוב עליו . הסיפור שלנו מתחיל ביום שסיפורם של ילדינו הסתיים . במדינת ישראל עמוסת השכול ורוויית ההנצחה, יש לפעמים תחושה שהשכול נמצא בכל פינה ומקהה את החושים . רצינו לספר סיפור אחר, והבנו שהניסיון ליצור סיפור חד-צדדי על שכול לא
|
|